¹Jésus, étant parti de là, se rendit dans le territoire de la Judée au delà du Jourdain. La foule s'assembla de nouveau près de lui, et selon sa coutume, il se mit encore à l'enseigner.

¹ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

²Les pharisiens l'abordèrent; et, pour l'éprouver, ils lui demandèrent s'il est permis à un homme de répudier sa femme.

²ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

³Il leur répondit: Que vous a prescrit Moïse?

³ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

⁴Moïse, dirent-ils, a permis d'écrire une lettre de divorce et de répudier.

⁴ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

⁵Et Jésus leur dit: C'est à cause de la dureté de votre coeur que Moïse vous a donné ce précepte.

⁵ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

⁶Mais au commencement de la création, Dieu fit l'homme et la femme;

⁶אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

⁷c'est pourquoi l'homme quittera son père et sa mère, et s'attachera à sa femme,

⁷על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

⁸et les deux deviendront une seule chair. Ainsi ils ne sont plus deux, mais ils sont une seule chair.

⁸והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

⁹Que l'homme donc ne sépare pas ce que Dieu a joint.

⁹לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

¹⁰Lorsqu'ils furent dans la maison, les disciples l'interrogèrent encore là-dessus.

¹⁰ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

¹¹Il leur dit: Celui qui répudie sa femme et qui en épouse une autre, commet un adultère à son égard;

¹¹ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

¹²et si une femme quitte son mari et en épouse un autre, elle commet un adultère.

¹²ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

¹³On lui amena des petits enfants, afin qu'il les touchât. Mais les disciples reprirent ceux qui les amenaient.

¹³ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

¹⁴Jésus, voyant cela, fut indigné, et leur dit: Laissez venir à moi les petits enfants, et ne les en empêchez pas; car le royaume de Dieu est pour ceux qui leur ressemblent.

¹⁴וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

¹⁵Je vous le dis en vérité, quiconque ne recevra pas le royaume de Dieu comme un petit enfant n'y entrera point.

¹⁵אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

¹⁶Puis il les prit dans ses bras, et les bénit, en leur imposant les mains.

¹⁶ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

¹⁷Comme Jésus se mettait en chemin, un homme accourut, et se jetant à genoux devant lui: Bon maître, lui demanda-t-il, que dois-je faire pour hériter la vie éternelle?

¹⁷ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

¹⁸Jésus lui dit: Pourquoi m'appelles-tu bon? Il n'y a de bon que Dieu seul.

¹⁸ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

¹⁹Tu connais les commandements: Tu ne commettras point d'adultère; tu ne tueras point; tu ne déroberas point; tu ne diras point de faux témoignage; tu ne feras tort à personne; honore ton père et ta mère.

¹⁹הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

²⁰Il lui répondit: Maître, j'ai observé toutes ces choses dès ma jeunesse.

²⁰ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

²¹Jésus, l'ayant regardé, l'aima, et lui dit: Il te manque une chose; va, vends tout ce que tu as, donne-le aux pauvres, et tu auras un trésor dans le ciel. Puis viens, et suis-moi.

²¹ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

²²Mais, affligé de cette parole, cet homme s'en alla tout triste; car il avait de grands biens.

²²ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

²³Jésus, regardant autour de lui, dit à ses disciples: Qu'il sera difficile à ceux qui ont des richesses d'entrer dans le royaume de Dieu!

²³ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁴Les disciples furent étonnés de ce que Jésus parlait ainsi. Et, reprenant, il leur dit: Mes enfants, qu'il est difficile à ceux qui se confient dans les richesses d'entrer dans le royaume de Dieu!

²⁴ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁵Il est plus facile à un chameau de passer par le trou d'une aiguille qu'à un riche d'entrer dans le royaume de Dieu.

²⁵נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

²⁶Les disciples furent encore plus étonnés, et ils se dirent les uns aux autres; Et qui peut être sauvé?

²⁶ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

²⁷Jésus les regarda, et dit: Cela est impossible aux hommes, mais non à Dieu: car tout est possible à Dieu.

²⁷ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

²⁸Pierre se mit à lui dire; Voici, nous avons tout quitté, et nous t'avons suivi.

²⁸ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

²⁹Jésus répondit: Je vous le dis en vérité, il n'est personne qui, ayant quitté, à cause de moi et à cause de la bonne nouvelle, sa maison, ou ses frères, ou ses soeurs, ou sa mère, ou son père, ou ses enfants, ou ses terres,

²⁹ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

³⁰ne reçoive au centuple, présentement dans ce siècle-ci, des maisons, des frères, des soeurs, des mères, des enfants, et des terres, avec des persécutions, et, dans le siècle à venir, la vie éternelle.

³⁰אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

³¹Plusieurs des premiers seront les derniers, et plusieurs des derniers seront les premiers.

³¹ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

³²Ils étaient en chemin pour monter à Jérusalem, et Jésus allait devant eux. Les disciples étaient troublés, et le suivaient avec crainte. Et Jésus prit de nouveau les douze auprès de lui, et commença à leur dire ce qui devait lui arriver:

³²ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

³³Voici, nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux principaux sacrificateurs et aux scribes. Ils le condamneront à mort, et ils le livreront aux païens,

³³הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

³⁴qui se moqueront de lui, cracheront sur lui, le battront de verges, et le feront mourir; et, trois jours après, il ressuscitera.

³⁴ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

³⁵Les fils de Zébédée, Jacques et Jean, s'approchèrent de Jésus, et lui dirent: Maître, nous voudrions que tu fisses pour nous ce que nous te demanderons.

³⁵ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

³⁶Il leur dit: Que voulez-vous que je fasse pour vous?

³⁶ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

³⁷Accorde-nous, lui dirent-ils, d'être assis l'un à ta droite et l'autre à ta gauche, quand tu seras dans ta gloire.

³⁷ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

³⁸Jésus leur répondit: Vous ne savez ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que je dois boire, ou être baptisés du baptême dont je dois être baptisé?

³⁸ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

³⁹Nous le pouvons, dirent-ils. Et Jésus leur répondit: Il est vrai que vous boirez la coupe que je dois boire, et que vous serez baptisés du baptême dont je dois être baptisé;

³⁹ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

⁴⁰mais pour ce qui est d'être assis à ma droite ou à ma gauche, cela ne dépend pas de moi, et ne sera donné qu'à ceux à qui cela est réservé.

⁴⁰אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

⁴¹Les dix, ayant entendu cela, commencèrent à s'indigner contre Jacques et Jean.

⁴¹ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

⁴²Jésus les appela, et leur dit: Vous savez que ceux qu'on regarde comme les chefs des nations les tyrannisent, et que les grands les dominent.

⁴²ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

⁴³Il n'en est pas de même au milieu de vous. Mais quiconque veut être grand parmi vous, qu'il soit votre serviteur;

⁴³ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

⁴⁴et quiconque veut être le premier parmi vous, qu'il soit l'esclave de tous.

⁴⁴והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

⁴⁵Car le Fils de l'homme est venu, non pour être servi, mais pour servir et donner sa vie comme la rançon de plusieurs.

⁴⁵כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

⁴⁶Ils arrivèrent à Jéricho. Et, lorsque Jésus en sortit, avec ses disciples et une assez grande foule, le fils de Timée, Bartimée, mendiant aveugle, était assis au bord du chemin.

⁴⁶ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

⁴⁷Il entendit que c'était Jésus de Nazareth, et il se mit à crier; Fils de David, Jésus aie pitié de moi!

⁴⁷וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

⁴⁸Plusieurs le reprenaient, pour le faire taire; mais il criait beaucoup plus fort; Fils de David, aie pitié de moi!

⁴⁸ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

⁴⁹Jésus s'arrêta, et dit: Appelez-le. Ils appelèrent l'aveugle, en lui disant: Prends courage, lève-toi, il t'appelle.

⁴⁹ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

⁵⁰L'aveugle jeta son manteau, et, se levant d'un bond, vint vers Jésus.

⁵⁰וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

⁵¹Jésus, prenant la parole, lui dit: Que veux-tu que je te fasse? Rabbouni, lui répondit l'aveugle, que je recouvre la vue.

⁵¹ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

⁵²Et Jésus lui dit: Va, ta foi t'a sauvé. Aussitôt il recouvra la vue, et suivit Jésus dans le chemin.

⁵²ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃