¹Jésus entra de nouveau dans la synagogue. Il s'y trouvait un homme qui avait la main sèche.

¹וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃

²Ils observaient Jésus, pour voir s'il le guérirait le jour du sabbat: c'était afin de pouvoir l'accuser.

²ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

³Et Jésus dit à l'homme qui avait la main sèche: Lève-toi, là au milieu.

³ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃

⁴Puis il leur dit: Est-il permis, le jour du sabbat, de faire du bien ou de faire du mal, de sauver une personne ou de la tuer? Mais ils gardèrent le silence.

⁴ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃

⁵Alors, promenant ses regards sur eux avec indignation, et en même temps affligé de l'endurcissement de leur coeur, il dit à l'homme: Etends ta main. Il l'étendit, et sa main fut guérie.

⁵ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃

⁶Les pharisiens sortirent, et aussitôt ils se consultèrent avec les hérodiens sur les moyens de le faire périr.

⁶והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

⁷Jésus se retira vers la mer avec ses disciples. Une grande multitude le suivit de la Galilée; et de la Judée,

⁷וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃

⁸et de Jérusalem, et de l'Idumée, et d'au delà du Jourdain, et des environs de Tyr et de Sidon, une grande multitude, apprenant tout ce qu'il faisait, vint à lui.

⁸ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

⁹Il chargea ses disciples de tenir toujours à sa disposition une petite barque, afin de ne pas être pressé par la foule.

⁹ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃

¹⁰Car, comme il guérissait beaucoup de gens, tous ceux qui avaient des maladies se jetaient sur lui pour le toucher.

¹⁰כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃

¹¹Les esprits impurs, quand ils le voyaient, se prosternaient devant lui, et s'écriaient: Tu es le Fils de Dieu.

¹¹והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

¹²Mais il leur recommandait très sévèrement de ne pas le faire connaître.

¹²ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃

¹³Il monta ensuite sur la montagne; il appela ceux qu'il voulut, et ils vinrent auprès de lui.

¹³ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃

¹⁴Il en établit douze, pour les avoir avec lui, et pour les envoyer prêcher

¹⁴וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃

¹⁵avec le pouvoir de chasser les démons.

¹⁵והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃

¹⁶Voici les douze qu'il établit: Simon, qu'il nomma Pierre;

¹⁶ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃

¹⁷Jacques, fils de Zébédée, et Jean, frère de Jacques, auxquels il donna le nom de Boanergès, qui signifie fils du tonnerre;

¹⁷ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃

¹⁸André; Philippe; Barthélemy; Matthieu; Thomas; Jacques, fils d'Alphée; Thaddée; Simon le Cananite;

¹⁸ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃

¹⁹et Judas Iscariot, celui qui livra Jésus. Ils se rendirent à la maison,

¹⁹ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃

²⁰et la foule s'assembla de nouveau, en sorte qu'ils ne pouvaient pas même prendre leur repas.

²⁰ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃

²¹Les parents de Jésus, ayant appris ce qui se passait, vinrent pour se saisir de lui; car ils disaient: Il est hors de sens.

²¹וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

²²Et les scribes, qui étaient descendus de Jérusalem, dirent: Il est possédé de Béelzébul; c'est par le prince des démons qu'il chasse les démons.

²²והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃

²³Jésus les appela, et leur dit sous forme de paraboles: Comment Satan peut-il chasser Satan?

²³ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃

²⁴Si un royaume est divisé contre lui-même, ce royaume ne peut subsister;

²⁴ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃

²⁵et si une maison est divisée contre elle-même, cette maison ne peut subsister.

²⁵ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃

²⁶Si donc Satan se révolte contre lui-même, il est divisé, et il ne peut subsister, mais c'en est fait de lui.

²⁶ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃

²⁷Personne ne peut entrer dans la maison d'un homme fort et piller ses biens, sans avoir auparavant lié cet homme fort; alors il pillera sa maison.

²⁷אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

²⁸Je vous le dis en vérité, tous les péchés seront pardonnés aux fils des hommes, et les blasphèmes qu'ils auront proférés;

²⁸אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃

²⁹mais quiconque blasphémera contre le Saint-Esprit n'obtiendra jamais de pardon: il est coupable d'un péché éternel.

²⁹אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

³⁰Jésus parla ainsi parce qu'ils disaient: Il est possédé d'un esprit impur.

³⁰כי המה אמרו רוח טמאה בו׃

³¹Survinrent sa mère et ses frères, qui, se tenant dehors, l'envoyèrent appeler.

³¹ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃

³²La foule était assise autour de lui, et on lui dit: Voici, ta mère et tes frères sont dehors et te demandent.

³²והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃

³³Et il répondit: Qui est ma mère, et qui sont mes frères?

³³ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃

³⁴Puis, jetant les regards sur ceux qui étaient assis tout autour de lui: Voici, dit-il, ma mère et mes frères.

³⁴ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃

³⁵Car, quiconque fait la volonté de Dieu, celui-là est mon frère, ma soeur, et ma mère.

³⁵כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃