¹En ce temps-là, Hérode le tétrarque, ayant entendu parler de Jésus,

¹בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

²dit à ses serviteurs: C'est Jean-Baptiste! Il est ressuscité des morts, et c'est pour cela qu'il se fait par lui des miracles.

²ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

³Car Hérode, qui avait fait arrêter Jean, l'avait lié et mis en prison, à cause d'Hérodias, femme de Philippe, son frère,

³כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

⁴parce que Jean lui disait: Il ne t'est pas permis de l'avoir pour femme.

⁴כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

⁵Il voulait le faire mourir, mais il craignait la foule, parce qu'elle regardait Jean comme un prophète.

⁵ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

⁶Or, lorsqu'on célébra l'anniversaire de la naissance d'Hérode, la fille d'Hérodias dansa au milieu des convives, et plut à Hérode,

⁶ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

⁷de sorte qu'il promit avec serment de lui donner ce qu'elle demanderait.

⁷וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

⁸A l'instigation de sa mère, elle dit: Donne-moi ici, sur un plat, la tête de Jean-Baptiste.

⁸ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

⁹Le roi fut attristé; mais, à cause de ses serments et des convives, il commanda qu'on la lui donne,

⁹ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

¹⁰et il envoya décapiter Jean dans la prison.

¹⁰וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

¹¹Sa tête fut apportée sur un plat, et donnée à la jeune fille, qui la porta à sa mère.

¹¹ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

¹²Les disciples de Jean vinrent prendre son corps, et l'ensevelirent. Et ils allèrent l'annoncer à Jésus.

¹²ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

¹³A cette nouvelle, Jésus partit de là dans une barque, pour se retirer à l'écart dans un lieu désert; et la foule, l'ayant su, sortit des villes et le suivit à pied.

¹³ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

¹⁴Quand il sortit de la barque, il vit une grande foule, et fut ému de compassion pour elle, et il guérit les malades.

¹⁴ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

¹⁵Le soir étant venu, les disciples s'approchèrent de lui, et dirent: Ce lieu est désert, et l'heure est déjà avancée; renvoie la foule, afin qu'elle aille dans les villages, pour s'acheter des vivres.

¹⁵ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

¹⁶Jésus leur répondit: Ils n'ont pas besoin de s'en aller; donnez-leur vous-mêmes à manger.

¹⁶ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

¹⁷Mais ils lui dirent: Nous n'avons ici que cinq pains et deux poissons.

¹⁷ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

¹⁸Et il dit: Apportez-les-moi.

¹⁸ויאמר הביאום אלי הלם׃

¹⁹Il fit asseoir la foule sur l'herbe, prit les cinq pains et les deux poissons, et, levant les yeux vers le ciel, il rendit grâces. Puis, il rompit les pains et les donna aux disciples, qui les distribuèrent à la foule.

¹⁹ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

²⁰Tous mangèrent et furent rassasiés, et l'on emporta douze paniers pleins des morceaux qui restaient.

²⁰ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

²¹Ceux qui avaient mangé étaient environ cinq mille hommes, sans les femmes et les enfants.

²¹והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

²²Aussitôt après, il obligea les disciples à monter dans la barque et à passer avant lui de l'autre côté, pendant qu'il renverrait la foule.

²²ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

²³Quand il l'eut renvoyée, il monta sur la montagne, pour prier à l'écart; et, comme le soir était venu, il était là seul.

²³ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

²⁴La barque, déjà au milieu de la mer, était battue par les flots; car le vent était contraire.

²⁴והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

²⁵A la quatrième veille de la nuit, Jésus alla vers eux, marchant sur la mer.

²⁵ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

²⁶Quand les disciples le virent marcher sur la mer, ils furent troublés, et dirent: C'est un fantôme! Et, dans leur frayeur, ils poussèrent des cris.

²⁶והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

²⁷Jésus leur dit aussitôt: Rassurez-vous, c'est moi; n'ayez pas peur!

²⁷וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

²⁸Pierre lui répondit: Seigneur, si c'est toi, ordonne que j'aille vers toi sur les eaux.

²⁸ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

²⁹Et il dit: Viens! Pierre sortit de la barque, et marcha sur les eaux, pour aller vers Jésus.

²⁹ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

³⁰Mais, voyant que le vent était fort, il eut peur; et, comme il commençait à enfoncer, il s'écria: Seigneur, sauve-moi!

³⁰ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

³¹Aussitôt Jésus étendit la main, le saisit, et lui dit: Homme de peu de foi, pourquoi as-tu douté?

³¹וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

³²Et ils montèrent dans la barque, et le vent cessa.

³²הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

³³Ceux qui étaient dans la barque vinrent se prosterner devant Jésus, et dirent: Tu es véritablement le Fils de Dieu.

³³ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

³⁴Après avoir traversé la mer, ils vinrent dans le pays de Génésareth.

³⁴ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

³⁵Les gens de ce lieu, ayant reconnu Jésus, envoyèrent des messagers dans tous les environs, et on lui amena tous les malades.

³⁵ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

³⁶Ils le prièrent de leur permettre seulement de toucher le bord de son vêtement. Et tous ceux qui le touchèrent furent guéris.

³⁶ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃