¹Car le royaume des cieux est semblable à un maître de maison qui sortit dès le matin, afin de louer des ouvriers pour sa vigne.

¹כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

²Il convint avec eux d'un denier par jour, et il les envoya à sa vigne.

²והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

³Il sortit vers la troisième heure, et il en vit d'autres qui étaient sur la place sans rien faire.

³ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

⁴Il leur dit: Allez aussi à ma vigne, et je vous donnerai ce qui sera raisonnable. Et ils y allèrent.

⁴ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

⁵Il sortit de nouveau vers la sixième heure et vers la neuvième, et il fit de même.

⁵ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

⁶Etant sorti vers la onzième heure, il en trouva d'autres qui étaient sur la place, et il leur dit: Pourquoi vous tenez-vous ici toute la journée sans rien faire?

⁶ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

⁷Ils lui répondirent: C'est que personne ne nous a loués. Allez aussi à ma vigne, leur dit-il.

⁷ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

⁸Quand le soir fut venu, le maître de la vigne dit à son intendant: Appelle les ouvriers, et paie-leur le salaire, en allant des derniers aux premiers.

⁸ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

⁹Ceux de la onzième heure vinrent, et reçurent chacun un denier.

⁹ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

¹⁰Les premiers vinrent ensuite, croyant recevoir davantage; mais ils reçurent aussi chacun un denier.

¹⁰ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

¹¹En le recevant, ils murmurèrent contre le maître de la maison,

¹¹ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

¹²et dirent: Ces derniers n'ont travaillé qu'une heure, et tu les traites à l'égal de nous, qui avons supporté la fatigue du jour et la chaleur.

¹²אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

¹³Il répondit à l'un d'eux: Mon ami, je ne te fais pas tort; n'es-tu pas convenu avec moi d'un denier?

¹³ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

¹⁴Prends ce qui te revient, et va-t'en. Je veux donner à ce dernier autant qu'à toi.

¹⁴קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

¹⁵Ne m'est-il pas permis de faire de mon bien ce que je veux? Ou vois-tu de mauvais oeil que je sois bon? -

¹⁵הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

¹⁶Ainsi les derniers seront les premiers, et les premiers seront les derniers.

¹⁶ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

¹⁷Pendant que Jésus montait à Jérusalem, il prit à part les douze disciples, et il leur dit en chemin:

¹⁷ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

¹⁸Voici, nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux principaux sacrificateurs et aux scribes. Ils le condamneront à mort,

¹⁸הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

¹⁹et ils le livreront aux païens, pour qu'ils se moquent de lui, le battent de verges, et le crucifient; et le troisième jour il ressuscitera.

¹⁹ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

²⁰Alors la mère des fils de Zébédée s'approcha de Jésus avec ses fils, et se prosterna, pour lui faire une demande.

²⁰אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

²¹Il lui dit: Que veux-tu? Ordonne, lui dit-elle, que mes deux fils, que voici, soient assis, dans ton royaume, l'un à ta droite et l'autre à ta gauche.

²¹ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

²²Jésus répondit: Vous ne savez ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que je dois boire? Nous le pouvons, dirent-ils.

²²ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

²³Et il leur répondit: Il est vrai que vous boirez ma coupe; mais pour ce qui est d'être assis à ma droite et à ma gauche, cela ne dépend pas de moi, et ne sera donné qu'à ceux à qui mon Père l'a réservé.

²³ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

²⁴Les dix, ayant entendu cela, furent indignés contre les deux frères.

²⁴ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

²⁵Jésus les appela, et dit: Vous savez que les chefs des nations les tyrannisent, et que les grands les asservissent.

²⁵וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

²⁶Il n'en sera pas de même au milieu de vous. Mais quiconque veut être grand parmi vous, qu'il soit votre serviteur;

²⁶ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

²⁷et quiconque veut être le premier parmi vous, qu'il soit votre esclave.

²⁷והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

²⁸C'est ainsi que le Fils de l'homme est venu, non pour être servi, mais pour servir et donner sa vie comme la rançon de plusieurs.

²⁸כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

²⁹Lorsqu'ils sortirent de Jéricho, une grande foule suivit Jésus.

²⁹ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

³⁰Et voici, deux aveugles, assis au bord du chemin, entendirent que Jésus passait, et crièrent: Aie pitié de nous, Seigneur, Fils de David!

³⁰והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

³¹La foule les reprenait, pour les faire taire; mais ils crièrent plus fort: Aie pitié de nous, Seigneur, Fils de David!

³¹ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

³²Jésus s'arrêta, les appela, et dit: Que voulez-vous que je vous fasse?

³²ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

³³Ils lui dirent: Seigneur, que nos yeux s'ouvrent.

³³ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

³⁴Emu de compassion, Jésus toucha leurs yeux; et aussitôt ils recouvrèrent la vue, et le suivirent.

³⁴ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃