¹Jésus, étant monté dans une barque, traversa la mer, et alla dans sa ville.

¹וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃

²Et voici, on lui amena un paralytique couché sur un lit. Jésus, voyant leur foi, dit au paralytique: Prends courage, mon enfant, tes péchés te sont pardonnés.

²והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃

³Sur quoi, quelques scribes dirent au dedans d'eux: Cet homme blasphème.

³והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

⁴Et Jésus, connaissant leurs pensées, dit: Pourquoi avez-vous de mauvaises pensées dans vos coeurs?

⁴וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

⁵Car, lequel est le plus aisé, de dire: Tes péchés sont pardonnés, ou de dire: Lève-toi, et marche?

⁵כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃

⁶Or, afin que vous sachiez que le Fils de l'homme a sur la terre le pouvoir de pardonner les péchés: Lève-toi, dit-il au paralytique, prends ton lit, et va dans ta maison.

⁶אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

⁷Et il se leva, et s'en alla dans sa maison.

⁷ויקם וילך לביתו׃

⁸Quand la foule vit cela, elle fut saisie de crainte, et elle glorifia Dieu, qui a donné aux hommes un tel pouvoir.

⁸והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

⁹De là étant allé plus loin, Jésus vit un homme assis au lieu des péages, et qui s'appelait Matthieu. Il lui dit: Suis-moi. Cet homme se leva, et le suivit.

⁹ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

¹⁰Comme Jésus était à table dans la maison, voici, beaucoup de publicains et de gens de mauvaise vie vinrent se mettre à table avec lui et avec ses disciples.

¹⁰ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃

¹¹Les pharisiens virent cela, et ils dirent à ses disciples: Pourquoi votre maître mange-t-il avec les publicains et les gens de mauvaise vie?

¹¹ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

¹²Ce que Jésus ayant entendu, il dit: Ce ne sont pas ceux qui se portent bien qui ont besoin de médecin, mais les malades.

¹²וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

¹³Allez, et apprenez ce que signifie: Je prends plaisir à la miséricorde, et non aux sacrifices. Car je ne suis pas venu appeler des justes, mais des pécheurs.

¹³ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

¹⁴Alors les disciples de Jean vinrent auprès de Jésus, et dirent: Pourquoi nous et les pharisiens jeûnons-nous, tandis que tes disciples ne jeûnent point?

¹⁴ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

¹⁵Jésus leur répondit: Les amis de l'époux peuvent-ils s'affliger pendant que l'époux est avec eux? Les jours viendront où l'époux leur sera enlevé, et alors ils jeûneront.

¹⁵ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

¹⁶Personne ne met une pièce de drap neuf à un vieil habit; car elle emporterait une partie de l'habit, et la déchirure serait pire.

¹⁶אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃

¹⁷On ne met pas non plus du vin nouveau dans de vieilles outres; autrement, les outres se rompent, le vin se répand, et les outres sont perdues; mais on met le vin nouveau dans des outres neuves, et le vin et les outres se conservent.

¹⁷ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

¹⁸Tandis qu'il leur adressait ces paroles, voici, un chef arriva, se prosterna devant lui, et dit: Ma fille est morte il y a un instant; mais viens, impose-lui les mains, et elle vivra.

¹⁸ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃

¹⁹Jésus se leva, et le suivit avec ses disciples.

¹⁹ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

²⁰Et voici, une femme atteinte d'une perte de sang depuis douze ans s'approcha par derrière, et toucha le bord de son vêtement.

²⁰והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃

²¹Car elle disait en elle-même: Si je puis seulement toucher son vêtement, je serai guérie.

²¹כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃

²²Jésus se retourna, et dit, en la voyant: Prends courage, ma fille, ta foi t'a guérie. Et cette femme fut guérie à l'heure même.

²²ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

²³Lorsque Jésus fut arrivé à la maison du chef, et qu'il vit les joueurs de flûte et la foule bruyante,

²³ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃

²⁴il leur dit: Retirez-vous; car la jeune fille n'est pas morte, mais elle dort. Et ils se moquaient de lui.

²⁴סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

²⁵Quand la foule eut été renvoyée, il entra, prit la main de la jeune fille, et la jeune fille se leva.

²⁵ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

²⁶Le bruit s'en répandit dans toute la contrée.

²⁶ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃

²⁷Etant parti de là, Jésus fut suivi par deux aveugles, qui criaient: Aie pitié de nous, Fils de David!

²⁷ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

²⁸Lorsqu'il fut arrivé à la maison, les aveugles s'approchèrent de lui, et Jésus leur dit: Croyez-vous que je puisse faire cela? Oui, Seigneur, lui répondirent-ils.

²⁸וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

²⁹Alors il leur toucha les yeux, en disant: Qu'il vous soit fait selon votre foi.

²⁹ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

³⁰Et leurs yeux s'ouvrirent. Jésus leur fit cette recommandation sévère: Prenez garde que personne ne le sache.

³⁰ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

³¹Mais, dès qu'ils furent sortis, ils répandirent sa renommée dans tout le pays.

³¹והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

³²Comme ils s'en allaient, voici, on amena à Jésus un démoniaque muet.

³²המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

³³Le démon ayant été chassé, le muet parla. Et la foule étonnée disait: Jamais pareille chose ne s'est vue en Israël.

³³וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

³⁴Mais les pharisiens dirent: C'est par le prince des démons qu'il chasse les démons.

³⁴והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

³⁵Jésus parcourait toutes les villes et les villages, enseignant dans les synagogues, prêchant la bonne nouvelle du royaume, et guérissant toute maladie et toute infirmité.

³⁵ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

³⁶Voyant la foule, il fut ému de compassion pour elle, parce qu'elle était languissante et abattue, comme des brebis qui n'ont point de berger.

³⁶ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

³⁷Alors il dit à ses disciples: La moisson est grande, mais il y a peu d'ouvriers.

³⁷אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

³⁸Priez donc le maître de la moisson d'envoyer des ouvriers dans sa moisson.

³⁸לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃