¹Au chef des chantres. Sur la harpe à huit cordes. Psaume de David. Sauve, Eternel! car les hommes pieux s'en vont, Les fidèles disparaissent parmi les fils de l'homme.

¹למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

²On se dit des faussetés les uns aux autres, On a sur les lèvres des choses flatteuses, On parle avec un coeur double.

²שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

³Que l'Eternel extermine toutes les lèvres flatteuses, La langue qui discourt avec arrogance,

³יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

⁴Ceux qui disent: Nous sommes puissants par notre langue, Nous avons nos lèvres avec nous; Qui serait notre maître? -

⁴אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

⁵Parce que les malheureux sont opprimés et que les pauvres gémissent, Maintenant, dit l'Eternel, je me lève, J'apporte le salut à ceux contre qui l'on souffle.

⁵משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

⁶Les paroles de l'Eternel sont des paroles pures, Un argent éprouvé sur terre au creuset, Et sept fois épuré.

⁶אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

⁷Toi, Eternel! tu les garderas, Tu les préserveras de cette race à jamais.

⁷אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

⁸Les méchants se promènent de toutes parts, Quand la bassesse règne parmi les fils de l'homme.

⁸סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃