¹Au chef des chantres. De David. L'insensé dit en son coeur: Il n'y a point de Dieu! Ils se sont corrompus, ils ont commis des actions abominables; Il n'en est aucun qui fasse le bien.

¹למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

²L'Eternel, du haut des cieux, regarde les fils de l'homme, Pour voir s'il y a quelqu'un qui soit intelligent, Qui cherche Dieu.

²יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

³Tous sont égarés, tous sont pervertis; Il n'en est aucun qui fasse le bien, Pas même un seul.

³הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

⁴Tous ceux qui commettent l'iniquité ont-ils perdu le sens? Ils dévorent mon peuple, ils le prennent pour nourriture; Ils n'invoquent point l'Eternel.

⁴הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

⁵C'est alors qu'ils trembleront d'épouvante, Quand Dieu paraîtra au milieu de la race juste.

⁵שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃

⁶Jetez l'opprobre sur l'espérance du malheureux... L'Eternel est son refuge.

⁶עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃

⁷Oh! qui fera partir de Sion la délivrance d'Israël? Quand l'Eternel ramènera les captifs de son peuple, Jacob sera dans l'allégresse, Israël se réjouira.

⁷מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃