¹De David. Béni soit l'Eternel, mon rocher, Qui exerce mes mains au combat, Mes doigts à la bataille,

¹לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

²Mon bienfaiteur et ma forteresse, Ma haute retraite et mon libérateur, Mon bouclier, celui qui est mon refuge, Qui m'assujettit mon peuple!

²חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

³Eternel, qu'est-ce que l'homme, pour que tu le connaisses? Le fils de l'homme, pour que tu prennes garde à lui?

³יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

⁴L'homme est semblable à un souffle, Ses jours sont comme l'ombre qui passe.

⁴אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

⁵Eternel, abaisse tes cieux, et descends! Touche les montagnes, et qu'elles soient fumantes!

⁵יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

⁶Fais briller les éclairs, et disperse mes ennemis! Lance tes flèches, et mets-les en déroute!

⁶ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

⁷Etends tes mains d'en haut; Délivre-moi et sauve-moi des grandes eaux, De la main des fils de l'étranger,

⁷שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

⁸Dont la bouche profère la fausseté, Et dont la droite est une droite mensongère.

⁸אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

⁹O Dieu! je te chanterai un cantique nouveau, Je te célébrerai sur le luth à dix cordes.

⁹אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

¹⁰Toi, qui donnes le salut aux rois, Qui sauvas du glaive meurtrier David, ton serviteur,

¹⁰הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

¹¹Délivre-moi et sauve-moi de la main des fils de l'étranger, Dont la bouche profère la fausseté, Et dont la droite est une droite mensongère!...

¹¹פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

¹²Nos fils sont comme des plantes Qui croissent dans leur jeunesse; Nos filles comme les colonnes sculptées Qui font l'ornement des palais.

¹²אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

¹³Nos greniers sont pleins, Regorgeant de toute espèce de provisions; Nos troupeaux se multiplient par milliers, par dix milliers, Dans nos campagnes;

¹³מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

¹⁴Nos génisses sont fécondes; Point de désastre, point de captivité, Point de cris dans nos rues!

¹⁴אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

¹⁵Heureux le peuple pour qui il en est ainsi! Heureux le peuple dont l'Eternel est le Dieu!

¹⁵אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃