¹Werdet meine Nachahmer, gleichwie ich Christi!

¹לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

²Ich lobe euch, Brüder, daß ihr in allen Dingen meiner eingedenk seid und an den Überlieferungen festhaltet, so wie ich sie euch übergeben habe.

²ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃

³Ich will aber, daß ihr wisset, daß Christus eines jeglichen Mannes Haupt ist, der Mann aber des Weibes Haupt, Gott aber Christi Haupt.

³אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃

⁴Ein jeglicher Mann, welcher betet oder weissagt und etwas auf dem Haupte hat, schändet sein Haupt.

⁴כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃

⁵Jedes Weib aber, welches betet und weissagt mit unverhülltem Haupt, schändet ihr Haupt; es ist ein und dasselbe, wie wenn sie geschoren wäre!

⁵וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃

⁶Denn wenn sich ein Weib nicht verhüllen will, so lasse sie sich das Haar abschneiden! Nun es aber einem Weibe übel ansteht, sich das Haar abschneiden oder abscheren zu lassen, so soll sie sich verhüllen.

⁶כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃

⁷Der Mann hat nämlich darum nicht nötig, das Haupt zu verhüllen, weil er Gottes Bild und Ehre ist; das Weib aber ist des Mannes Ehre.

⁷והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃

⁸Denn der Mann kommt nicht vom Weibe, sondern das Weib vom Mann;

⁸כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃

⁹auch wurde der Mann nicht um des Weibes willen erschaffen, sondern das Weib um des Mannes willen.

⁹גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃

¹⁰Darum muß das Weib ein Zeichen der Gewalt auf dem Haupte haben, um der Engel willen.

¹⁰על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃

¹¹Doch ist im Herrn weder das Weib ohne den Mann, noch der Mann ohne das Weib.

¹¹אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃

¹²Denn gleichwie das Weib vom Manne kommt , so auch der Mann durch das Weib; aber das alles von Gott.

¹²כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃

¹³Urteilet bei euch selbst, ob es schicklich sei, daß ein Weib unverhüllt Gott anbete!

¹³שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

¹⁴Oder lehrt euch nicht schon die Natur, daß es für einen Mann eine Unehre ist, langes Haar zu tragen?

¹⁴או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃

¹⁵Dagegen gereicht es einem Weibe zur Ehre, wenn sie langes Haar trägt; denn das Haar ist ihr statt eines Schleiers gegeben.

¹⁵אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃

¹⁶Will aber jemand rechthaberisch sein, so haben wir solche Gewohnheit nicht, die Gemeinden Gottes auch nicht.

¹⁶ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

¹⁷Das aber kann ich, da ich am Verordnen bin, nicht loben, daß eure Zusammenkünfte nicht besser, sondern eher schlechter werden.

¹⁷והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃

¹⁸Denn erstens höre ich, daß, wenn ihr in der Gemeinde zusammenkommt, Spaltungen unter euch sind, und zum Teil glaube ich es;

¹⁸כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃

¹⁹denn es müssen ja auch Parteiungen unter euch sein, damit die Bewährten offenbar werden unter euch!

¹⁹כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

²⁰Wenn ihr nun auch am selben Orte zusammenkommt, so ist das doch nicht, um des Herrn Mahl zu essen;

²⁰ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃

²¹denn ein jeder nimmt beim Essen sein eigenes Mahl vorweg, so daß der eine hungrig, der andere trunken ist.

²¹כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

²²Habt ihr denn keine Häuser, wo ihr essen und trinken könnt? Oder verachtet ihr die Gemeinde Gottes und beschämet die, welche nichts haben? Was soll ich euch sagen? Soll ich euch loben? Dafür lobe ich nicht!

²²האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

²³Denn ich habe vom Herrn empfangen, was ich auch euch überliefert habe, nämlich daß der Herr Jesus in der Nacht, da er verraten wurde, Brot nahm, es mit Danksagung brach und sprach:

²³כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃

²⁴Nehmet, esset, das ist mein Leib, der für euch gebrochen wird, solches tut zu meinem Gedächtnis!

²⁴ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃

²⁵Desgleichen auch den Kelch, nach dem Mahl, indem er sprach: Dieser Kelch ist der neue Bund in meinem Blut; solches tut, so oft ihr ihn trinket, zu meinem Gedächtnis!

²⁵וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃

²⁶Denn so oft ihr dieses Brot esset und den Kelch trinket, verkündiget ihr den Tod des Herrn, bis daß er kommt.

²⁶כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

²⁷Wer also unwürdig das Brot ißt oder den Kelch des Herrn trinkt, der ist schuldig am Leib und am Blut des Herrn.

²⁷לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃

²⁸Es prüfe aber ein Mensch sich selbst, und also esse er von dem Brot und trinke aus dem Kelch;

²⁸יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃

²⁹denn wer unwürdig ißt und trinkt, der ißt und trinkt sich selbst ein Gericht, weil er den Leib des Herrn nicht unterscheidet.

²⁹כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃

³⁰Deshalb sind unter euch viele Schwache und Kranke, und eine beträchtliche Zahl sind entschlafen;

³⁰בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

³¹denn wenn wir uns selbst richteten, würden wir nicht gerichtet werden;

³¹כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃

³²werden wir aber vom Herrn gerichtet, so geschieht es zu unserer Züchtigung, damit wir nicht samt der Welt verdammt werden.

³²וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

³³Darum, meine Brüder, wenn ihr zum Essen zusammenkommt, so wartet aufeinander!

³³על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃

³⁴Hungert aber jemand, so esse er daheim, damit ihr nicht zum Gericht zusammenkommt. Das übrige will ich anordnen, sobald ich komme.

³⁴וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃