¹Du sollst auch einen Räucheraltar machen zum Räucherwerk; von Akazienholz sollst du ihn machen.

¹ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

²Eine Elle lang und eine Elle breit soll er sein, viereckig und zwei Ellen hoch, und seine Hörner sollen aus ihm heraus- gehen.

²אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

³Und du sollst ihn mit reinem Gold überziehen, seine Platte und seine Wände ringsum und seine Hörner, und sollst ringsum einen Kranz von reinem Gold machen,

³וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

⁴und je zwei goldene Ringe unter dem Kranz; neben seinen beiden Ecken sollst du sie machen zu seinen beiden Seiten, daß man Stangen darein stecken und ihn damit tragen kann.

⁴ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

⁵Die Stangen sollst du auch von Akazienholz machen und sie mit Gold überziehen.

⁵ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

⁶Und du sollst ihn setzen vor den Vorhang, der vor der Lade des Zeugnisses hängt, und vor den Sühndeckel, der auf dem Zeugnis ist, da ich mit dir zusammenkommen will.

⁶ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃

⁷Und Aaron soll alle Morgen wohlriechendes Räucherwerk darauf anzünden; wenn er die Lampen zurichtet, soll er räuchern.

⁷והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃

⁸Desgleichen, wenn er in den Abendstunden die Lampen anzündet, soll er auch solches Räucherwerk anzünden. Es soll ein beständiges Räucherwerk sein vor dem HERRN in euren künftigen Geschlechtern.

⁸ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

⁹Ihr sollt kein fremdes Räucherwerk darbringen darauf und auch kein Brandopfer, kein Speisopfer und kein Trankopfer darauf opfern.

⁹לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

¹⁰Aber einmal im Jahr soll Aaron auf seinen Hörnern die Sühne vollziehen; mit dem Blut des Versöhnungsopfers soll er einmal jährlich darauf Sühne leisten für eure Geschlechter; er ist dem HERRN hochheilig.

¹⁰וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃

¹¹Und der HERR redete mit Mose und sprach:

¹¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹²Wenn du die Zahl der Kinder Israel ermittelst, so soll ein jeder dem HERRN ein Lösegeld für seine Seele geben, wenn man sie zählt; damit ihnen nicht eine Plage widerfahre, wenn sie gezählt werden;

¹²כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

¹³und zwar soll jeder, der durch die Musterung geht, einen halben Schekel geben, nach dem Schekel des Heiligtums; ein Schekel gilt zwanzig Gera. Der halbe Schekel ist eine Abgabe an den HERRN.

¹³זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

¹⁴Wer durch die Musterung geht im Alter von zwanzig Jahren und darüber, der soll dem HERRN die Abgabe entrichten.

¹⁴כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

¹⁵Der Reiche soll nicht mehr und der Arme nicht weniger als einen halben Schekel geben bei der Entrichtung der Abgabe an den HERRN zur Sühnung eurer Seelen.

¹⁵העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃

¹⁶Und du sollst das Sühnegeld von den Kindern Israel nehmen und es für den Dienst der Stiftshütte geben, daß es den Kindern Israel zum Gedächtnis diene vor dem HERRN, zur Sühnung für eure Seelen.

¹⁶ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃

¹⁷Weiter redete der HERR mit Mose und sprach:

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁸Du sollst auch ein ehernes Becken machen mit einem ehernen Fuß, zum Waschen, und sollst es aufstellen zwischen der Stiftshütte und dem Altar, und Wasser darein tun,

¹⁸ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

¹⁹daß Aaron und seine Söhne ihre Hände und Füße waschen.

¹⁹ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃

²⁰Wenn sie in die Stiftshütte gehen wollen, so sollen sie sich mit Wasser waschen, damit sie nicht sterben; desgleichen wenn sie zum Altar nahen, um zu dienen und anzuzünden die Feueropfer des HERRN.

²⁰בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

²¹Und zwar sollen sie ihre Hände und ihre Füße waschen, damit sie nicht sterben. Das soll ihnen eine ewig gültige Ordnung sein, ihm und seinem Samen, für ihr Geschlecht.

²¹ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃

²²Der HERR redete weiter mit Mose und sprach:

²²וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²³Nimm dir wohlriechende, auserlesene Spezereien: fünfhundert Schekel selbstausgeflossene Myrrhen und halb so viel Zimmet, also zweihundertundfünfzig, und wohlriechenden Kalmus, auch zweihundertundfünfzig,

²³ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃

²⁴dazu fünfhundert Schekel Kassia, nach dem Schekel des Heiligtums, und ein Hin Olivenöl; daraus mache ein heiliges Salböl,

²⁴וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

²⁵nach der Kunst des Salbenbereiters gemengt; ein heiliges Salböl soll es sein.

²⁵ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃

²⁶Und du sollst damit die Stiftshütte und die Lade des Zeugnisses salben

²⁶ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃

²⁷und den Tisch mit allem seinem Gerät, den Leuchter mit seinem Gerät, den Räucheraltar,

²⁷ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃

²⁸den Brandopferaltar mit allem seinem Gerät und das Becken mit seinem Fuß.

²⁸ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃

²⁹Und sollst sie also weihen, daß sie hochheilig seien; alles, was damit in Berührung kommt, wird heilig.

²⁹וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃

³⁰Auch Aaron und seine Söhne sollst du salben und sie mir zu Priestern weihen.

³⁰ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

³¹Und du sollst zu den Kindern Israel sagen: Das soll mir ein heiliges Salböl sein für alle Zeiten!

³¹ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

³²Auf Menschenleiber soll es nicht gegossen werden; du sollst auch in der gleichen Zusammensetzung keines für euch machen; denn es ist heilig, darum soll es euch heilig sein.

³²על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

³³Wer es nachmacht oder einem Fremden davon gibt, der soll von seinem Volk ausgerottet werden.

³³איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃

³⁴Und der HERR sprach zu Mose: Nimm dir Spezereien: wohlriechendes Harz, Räucherklaue, Galbanum und reinen Weihrauch, zu gleichen Teilen,

³⁴ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

³⁵und mache Räucherwerk daraus, nach der Kunst des Salbenbereiters gemengt, gesalzen, rein und heilig.

³⁵ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

³⁶Und zerreibe etwas davon ganz fein und lege etwas davon vor das Zeugnis in der Stiftshütte, wo ich mit dir zusammenkommen will. Das soll euch hochheilig sein.

³⁶ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

³⁷Und von dem Räucherwerk, das nach diesen Vorschriften gemacht wird, sollt ihr euch keines machen, sondern es soll dem HERRN heilig sein.

³⁷והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

³⁸Wer es nachmacht, um daran zu riechen, der soll von seinem Volk ausgerottet werden!

³⁸איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃