¹Und Abraham nahm wieder ein Weib, die hieß Ketura.

¹ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃

²Die gebar ihm den Simran und den Jokschan, den Medan und den Midian, den Jischbak und den Schuach.

²ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃

³Jokschan aber zeugte den Scheba und den Dedan. Die Kinder aber von Dedan waren die Assuriter, Letusiter und Leumiter

³ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃

⁴und die Kinder Midians waren Epha, Epher, Hanoch, Abida und Eldaa. Diese alle sind Kinder der Ketura.

⁴ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃

⁵Und Abraham gab sein ganzes Gut dem Isaak.

⁵ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃

⁶Aber den Kindern, die er von den Kebsweibern hatte, gab er Geschenke und schickte sie von seinem Sohne Isaak hinweg gegen Aufgang in das Morgenland, während er noch lebte.

⁶ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃

⁷Dies ist aber die Zahl der Lebensjahre Abrahams: hundertfünfundsiebzig Jahre.

⁷ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃

⁸Und Abraham nahm ab und starb in gutem Alter, da er alt und lebenssatt war, und ward zu seinem Volk gesammelt.

⁸ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃

⁹Und seine Söhne Isaak und Ismael begruben ihn in der Höhle Machpelah auf dem Acker des Ephron, des Sohnes Zoars, des Hetiters, Mamre gegenüber,

⁹ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃

¹⁰im Acker, welchen Abraham von den Hetitern gekauft hat. Daselbst sind Abraham und sein Weib Sarah begraben.

¹⁰השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃

¹¹Und nach dem Tode Abrahams segnete Gott seinen Sohn Isaak. Und Isaak wohnte bei dem «Brunnen des Lebendigen, der mich sieht».

¹¹ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃

¹²Dies ist das Geschlecht Ismaels, des Sohnes Abrahams, den ihm Hagar, der Sarah ägyptische Magd, gebar.

¹²ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃

¹³Und dieses sind die Namen der Kinder Ismaels, davon ihre Geschlechter genannt sind: Der erstgeborne Sohn Ismaels, Nebajoth, dann Kedar, Abdeel, Mibsam,

¹³ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃

¹⁴Misma, Duma, Massa,

¹⁴ומשמע ודומה ומשא׃

¹⁵Hadad, Tema, Jethur, Naphis und Kedma.

¹⁵חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃

¹⁶Das sind die Kinder Ismaels mit ihren Namen, in ihren Höfen und Zeltlagern, zwölf Fürsten in ihren Geschlechtern.

¹⁶אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃

¹⁷Und Ismael ward hundertsiebenunddreißig Jahre alt, und er nahm ab und starb und ward zu seinem Volk gesammelt.

¹⁷ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃

¹⁸Sie wohnten aber von Chavila an bis gen Schur, das vor Ägypten liegt; und bis man nach Assyrien kommt; gegenüber von allen seinen Brüdern ließ er sich nieder.

¹⁸וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃

¹⁹Dies ist die Geschichte Isaaks, des Sohnes Abrahams. Abraham zeugte Isaak.

¹⁹ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃

²⁰Isaak aber war vierzig Jahre alt, da er die Tochter Bethuels, des Syrers von Mesopotamien, die Schwester des Syrers Laban, zum Weibe nahm.

²⁰ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃

²¹Isaak aber bat den HERRN für sein Weib, denn sie war unfruchtbar; und der HERR ließ sich von ihm erbitten, und sein Weib Rebekka ward guter Hoffnung.

²¹ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃

²²Und die Kinder stießen sich in ihrem Schoß. Da sprach sie: Wenn es so gehen soll, warum bin ich denn in diesen Zustand gekommen? Und sie ging hin, den HERRN zu fragen.

²²ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃

²³Und der HERR sprach zu ihr: Zwei Völker sind in deinem Schoß, und zwei Stämme werden sich aus deinen Eingeweiden scheiden, und ein Volk wird dem andern überlegen sein, und der Ältere wird dem Jüngeren dienen.

²³ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃

²⁴Da nun die Zeit kam, daß sie gebären sollte, siehe, da waren Zwillinge in ihrem Leibe.

²⁴וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃

²⁵Der erste, der herauskam, war rothaarig, ganz wie ein härenes Kleid, und sie nannte ihn Esau.

²⁵ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃

²⁶Darnach kam sein Bruder heraus, und seine Hand hielt die Ferse Esaus; da nannte sie ihn Jakob. Und Isaak war sechzig Jahre alt, da sie geboren wurden.

²⁶ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃

²⁷Und als die Knaben groß wurden, ward Esau ein Waidmann, der sich auf die Jagd verstand; Jakob aber war ein sittsamer Mann, der bei den Zelten blieb.

²⁷ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃

²⁸Und Isaak hatte Esau lieb, weil ihm das Wildbret mundete; Rebekka aber hatte Jakob lieb.

²⁸ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃

²⁹Und Jakob kochte ein Gericht. Da kam Esau vom Feld und war müde.

²⁹ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃

³⁰Und Esau sprach zu Jakob: Laß mich das rote Gericht versuchen, denn ich bin müde! Daher heißt er Edom.

³⁰ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃

³¹Aber Jakob sprach: Verkaufe mir heute deine Erstgeburt!

³¹ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃

³²Und Esau sprach zu Jakob: Siehe, ich muß doch sterben; was soll mir die Erstgeburt?

³²ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃

³³Jakob sprach: So schwöre mir heute! Und er schwur ihm und verkaufte also dem Jakob seine Erstgeburt.

³³ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃

³⁴Da gab Jakob dem Esau Brot und das Linsengericht. Und er aß und trank und stand auf und ging davon. Also verachtete Esau die Erstgeburt.

³⁴ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃