¹Da machte sich Jakob wieder auf den Weg und ging ins Morgenland.

¹וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

²Und er sah sich um und siehe, da war ein Brunnen auf dem Felde, und siehe, drei Herden Schafe lagen dabei; denn von dem Brunnen mußten die Herden trinken. Und ein großer Stein lag über dem Loch des Brunnens.

²וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

³Und sie pflegten alle Herden daselbst zu versammeln und den Stein von dem Loch des Brunnens zu wälzen und die Schafe zu tränken, und taten alsdann den Stein wieder an seinen Ort, über das Loch.

³ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

⁴Und Jakob sprach zu ihnen: Meine Brüder, woher seid ihr? Sie antworteten: Wir sind von Haran.

⁴ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

⁵Er sprach zu ihnen: Kennt ihr auch Laban, den Sohn Nahors? Sie antworteten: Wir kennen ihn wohl.

⁵ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

⁶Er sprach zu ihnen: Geht es ihm gut? Sie antworteten: Es geht ihm gut; und siehe, da kommt seine Tochter Rahel mit den Schafen!

⁶ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

⁷Er sprach: Siehe, es ist noch hoch am Tag und noch nicht Zeit, das Vieh einzutreiben; tränket die Schafe und gehet hin, weidet sie!

⁷ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

⁸Sie antworteten: Wir können es nicht, ehe alle Herden zusammengebracht sind und sie den Stein von dem Loch des Brunnens wälzen; dann können wir die Schafe tränken.

⁸ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

⁹Als er noch mit ihnen redete, kam Rahel mit ihres Vaters Schafen; denn sie hütete die Schafe.

⁹עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

¹⁰Als aber Jakob Rahel sah, die Tochter Labans, des Bruders seiner Mutter, trat er hinzu und wälzte den Stein von dem Loch des Brunnens und tränkte die Schafe Labans, des Bruders seiner Mutter.

¹⁰ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

¹¹Und Jakob küßte Rahel und erhob seine Stimme und weinte.

¹¹וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

¹²Da sagte Jakob der Rahel, daß er ihres Vaters Bruder und der Rebekka Sohn wäre. Da lief sie und sagte es ihrem Vater.

¹²ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

¹³Als nun Laban die Nachricht von Jakob, seiner Schwester Sohn, hörte, lief er ihm entgegen, umarmte und küßte ihn und führte ihn in sein Haus. Da erzählte er Laban diese ganze Geschichte.

¹³ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

¹⁴Da sprach Laban zu ihm: Wohlan, du bist mein Gebein und mein Fleisch! Und er blieb bei ihm einen Monat lang.

¹⁴ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

¹⁵Darnach sprach Laban zu Jakob: Solltest du mir darum umsonst dienen, weil du mein Neffe bist? Sage an, was soll dein Lohn sein?

¹⁵ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

¹⁶Laban aber hatte zwei Töchter; die ältere hieß Lea und die jüngere Rahel.

¹⁶וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

¹⁷Und Lea hatte matte Augen, Rahel aber war schön von Gestalt und schön von Angesicht.

¹⁷ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

¹⁸Und Jakob gewann Rahel lieb und sprach: Ich will dir sieben Jahre lang um Rahel, deine jüngere Tochter, dienen.

¹⁸ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

¹⁹Laban antwortete: Es ist besser, ich gebe sie dir, als einem andern Mann; bleibe bei mir!

¹⁹ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

²⁰Also diente Jakob um Rahel sieben Jahre lang, und sie kamen ihm vor wie einzelne Tage, so lieb hatte er sie.

²⁰ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

²¹Und Jakob sprach zu Laban: Gib mir mein Weib, daß ich zu ihr komme, denn meine Zeit ist abgelaufen!

²¹ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

²²Da lud Laban alle Leute des Ortes und machte ein Mahl.

²²ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

²³Aber am Abend nahm er seine Tochter Lea und brachte sie zu ihm hinein; und er kam zu ihr.

²³ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

²⁴Und Laban gab seine Magd Silpa seiner Tochter Lea zur Magd.

²⁴ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

²⁵Am Morgen aber, siehe, da war es Lea! Und er sprach zu Laban: Warum hast du mir das getan? Habe ich dir nicht um Rahel gedient? Warum hast du mich denn betrogen?

²⁵ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

²⁶Laban antwortete: Man tut nicht also in unserm Lande, daß man die Jüngere vor der Älteren weggibt.

²⁶ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

²⁷Halte die Woche aus mit dieser, so wird dir jene auch gegeben, um den Dienst, den du mir noch andere sieben Jahre lang leisten sollst.

²⁷מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

²⁸Jakob tat also und hielt die Woche aus. Da gab er ihm Rahel, seine Tochter, zum Weibe.

²⁸ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

²⁹Und Laban gab seine Magd Bilha seiner Tochter Rahel zur Magd.

²⁹ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

³⁰Also kam er auch zu Rahel und hatte Rahel lieber denn Lea, und diente ihm noch andere sieben Jahre lang.

³⁰ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

³¹Als aber der HERR sah, daß Lea verhaßt war, machte er sie fruchtbar und Rahel unfruchtbar.

³¹וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

³²Und Lea empfing und gebar einen Sohn, den hieß sie Ruben. Denn sie sprach: Weil der HERR mein Elend angesehen hat, so wird mich nun mein Mann lieben!

³²ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

³³Und sie empfing abermal und gebar einen Sohn und sprach: Weil der HERR gehört hat, daß ich verhaßt bin, so hat er mir auch diesen gegeben, und sie hieß ihn Simeon.

³³ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

³⁴Sie empfing abermal und gebar einen Sohn und sprach: Nunmehr wird mein Mann mir anhänglich sein, denn ich habe ihm drei Söhne geboren; darum nannte sie ihn Levi.

³⁴ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

³⁵Sie empfing wieder und gebar einen Sohn und sprach: Nun will ich den HERRN preisen! Darum hieß sie ihn Juda; und sie hielt inne mit Gebären.

³⁵ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃