¹Denn weil das Gesetz nur einen Schatten der zukünftigen Güter hat, nicht das Ebenbild der Dinge selbst, so kann es auch mit den gleichen alljährlichen Opfern, welche man immer wieder darbringt, die Hinzutretenden niemals vollkommen machen!

¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

²Hätte man sonst nicht aufgehört, Opfer darzubringen, wenn die, welche den Gottesdienst verrichten, einmal gereinigt, kein Bewußtsein von Sünden mehr gehabt hätten?

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

³Statt dessen erfolgt durch dieselben nur alle Jahre eine Erinnerung an die Sünden.

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

⁴Denn unmöglich kann Blut von Ochsen und Böcken Sünden wegnehmen!

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁵Darum spricht er bei seinem Eintritt in die Welt: «Opfer und Gaben hast du nicht gewollt; einen Leib aber hast du mir zubereitet.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁶Brandopfer und Sündopfer gefallen dir nicht.

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁷Da sprach ich: Siehe, ich komme (in der Buchrolle steht von mir geschrieben), daß ich tue, o Gott, deinen Willen.»

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁸Indem er oben sagt: «Opfer und Gaben, Brandopfer und Sündopfer hast du nicht gewollt, sie gefallen dir auch nicht» (die nach dem Gesetz dargebracht werden),

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁹und dann fortfährt: «Siehe, ich komme, zu tun deinen Willen», hebt er das erstere auf, um das andere einzusetzen.

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

¹⁰In diesem Willen sind wir geheiligt durch die Aufopferung des Leibes Jesu Christi ein für allemal.

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹¹Und jeder Priester steht da und verrichtet täglich den Gottesdienst und bringt öfters dieselben Opfer dar, welche doch niemals Sünden wegnehmen können;

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹²dieser aber hat sich, nachdem er ein einziges Opfer für die Sünden dargebracht hat, für immer zur Rechten Gottes gesetzt

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹³und wartet hinfort, bis alle seine Feinde als Schemel seiner Füße hingelegt werden;

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹⁴denn mit einem einzigen Opfer hat er die, welche geheiligt werden, für immer vollendet.

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁵Das bezeugt uns aber auch der heilige Geist;

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁶denn, nachdem gesagt worden ist: «Das ist der Bund, den ich mit ihnen schließen will nach diesen Tagen», spricht der Herr: «Ich will meine Gesetze in ihre Herzen geben und sie in ihre Sinne schreiben,

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁷und ihrer Sünden und ihrer Ungerechtigkeiten will ich nicht mehr gedenken.»

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁸Wo aber Vergebung für diese ist, da ist kein Opfer mehr für Sünde.

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁹Da wir nun, ihr Brüder, kraft des Blutes Jesu Freimütigkeit haben zum Eingang in das Heiligtum,

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

²⁰welchen er uns eingeweiht hat als neuen und lebendigen Weg durch den Vorhang hindurch, das heißt, durch sein Fleisch,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²¹und einen so großen Priester über das Haus Gottes haben,

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²²so lasset uns hinzutreten mit wahrhaftigem Herzen, in voller Glaubenszuversicht, durch Besprengung der Herzen los vom bösen Gewissen und gewaschen am Leibe mit reinem Wasser.

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²³Lasset uns festhalten am Bekenntnis der Hoffnung, ohne zu wanken (denn er ist treu, der die Verheißung gegeben hat);

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²⁴und lasset uns aufeinander achten, uns gegenseitig anzuspornen zur Liebe und zu guten Werken,

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁵indem wir unsere eigene Versammlung nicht verlassen, wie etliche zu tun pflegen, sondern einander ermahnen, und das um so viel mehr, als ihr den Tag herannahen sehet!

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁶Denn wenn wir freiwillig sündigen, nachdem wir die Erkenntnis der Wahrheit empfangen haben, so bleibt für Sünden kein Opfer mehr übrig,

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁷sondern ein schreckliches Erwarten des Gerichts und Feuereifers, der die Widerspenstigen verzehren wird.

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁸Wenn jemand das Gesetz Moses mißachtet, muß er ohne Barmherzigkeit auf die Aussage von zwei oder drei Zeugen hin sterben,

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁹wieviel ärgerer Strafe, meinet ihr, wird derjenige schuldig erachtet werden, der den Sohn Gottes mit Füßen getreten und das Blut des Bundes, durch welches er geheiligt wurde, für gemein geachtet und den Geist der Gnade geschmäht hat?

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

³⁰Denn wir kennen den, der da sagt: «Die Rache ist mein; ich will vergelten!» und wiederum: «Der Herr wird sein Volk richten».

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³¹Schrecklich ist es, in die Hände des lebendigen Gottes zu fallen!

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³²Gedenket aber der früheren Tage, in welchen ihr nach eurer Erleuchtung unter Leiden viel Kampf erduldet habt,

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³³da ihr teils selbst Schmähungen und Drangsalen öffentlich preisgegeben waret, teils mit denen Gemeinschaft hattet, welche so behandelt wurden;

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³⁴denn ihr habt den Gefangenen Teilnahme bewiesen und den Raub eurer Güter mit Freuden hingenommen, in der Erkenntnis, daß ihr selbst ein besseres und bleibendes Gut besitzet.

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁵So werfet nun eure Freimütigkeit nicht weg, welche eine große Belohnung hat!

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁶Denn Ausdauer tut euch not, damit ihr nach Erfüllung des göttlichen Willens die Verheißung erlanget.

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁷Denn noch eine kleine, ganz kleine Weile, so wird kommen, der da kommen soll und nicht verziehen.

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁸«Mein Gerechter aber wird aus Glauben leben; zieht er sich aber aus Feigheit zurück, so wird meine Seele kein Wohlgefallen an ihm haben.»

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁹Wir aber sind nicht von denen, die feige zurückweichen zum Verderben, sondern die da glauben zur Rettung der Seele.

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃