1Warum sind vom Allmächtigen nicht Zeiten bestimmt und sehen die, so ihn kennen, seine Tage nicht?
1מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
2Man verrückt Marksteine, raubt Herden und weidet sie.
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
3Den Esel der Waislein treibt man fort und pfändet der Witwe Kuh.
3חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃
4Man jagt die Armen aus dem Wege, und die Elenden im Lande müssen sich allesamt verbergen.
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
5Siehe, wie Wildesel in der Wüste gehen sie früh an ihr Werk, nach Nahrung suchend; die Wildnis muß ihre Kinder nähren.
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6Auf dem Felde ernten sie sein Futter und halten Nachlese im Weinberge des Gottlosen.
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
7Nackend bringen sie die Nächte zu; sie haben kein Gewand und wenn es kalt wird, keine Decke.
7ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃
8Vor dem Regen bergen sie sich im Gebirge, und weil sie keine Zuflucht haben, klammern sie sich an die Felsen.
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
9Man reißt das Waislein von der Brust und pfändet den Armen aus.
9יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
10Nackt, ohne Kleid, läßt man sie laufen; sie müssen Garben tragen und hungern dabei.
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
11Zwischen ihren Mauern pressen sie Öl, treten die Kelter und müssen dürsten.
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
12Aus den Städten ertönt das Geschrei der Sterbenden, und die Seele der Erschlagenen schreit; aber Gott achtet nicht des Unrechts.
12מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃
13Jene hassen das Licht, sie wollen seine Wege nicht kennen und bleiben nicht auf seinen Pfaden.
13המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃
14Mit Tagesanbruch steht der Mörder auf, den Elenden und Armen umzubringen; in der Nacht aber ist er wie ein Dieb.
14לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃
15Das Auge des Ehebrechers wartet auf die Dämmerung; er spricht: Kein Auge sieht mich! Und verhüllt sein Angesicht.
15ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃
16In der Finsternis bricht man in die Häuser ein; bei Tage verschließen sie sich; sie scheuen das Licht.
16חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃
17Denn ihnen ist die dichteste Finsternis gleich wie der Morgen; sie sind sogar mit dem Todesdunkel vertraut.
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
18Schnell fährt er auf dem Wasser dahin. Verflucht ist sein Teil auf Erden; sein Weg führt nicht durch Weingärten.
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
19Wie Hitze und Sonnenglut die Schneewasser wegraffen, so das Totenreich die, welche sündigen.
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
20Der Mutterschoß wird seiner vergessen, Würmer laben sich an ihm, seiner wird nicht mehr gedacht, und wie ein Baum wird der Übermut dessen gebrochen,
20ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
21der die Unfruchtbare beraubte, die nicht gebar, und der Witwe nichts Gutes tat.
21רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃
22Und doch erhält Er die Mächtigen lange durch seine Kraft; mancher steht noch aufrecht, der seines Lebens nicht mehr sicher war.
22ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
23Er gibt ihm Sicherheit, und jener verläßt sich darauf;
23יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃
24Seine Augen sehen auf ihre Wege. Sie kommen hoch; aber wenig braucht's, so sind sie dahin; sie sinken hin und werden zusammengerafft, wie alle andern auch, und verwelken wie die reifen Ähren.
24רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
25Oder ist's nicht so? Wer will mich Lügen strafen und meine Rede zunichte machen?
25ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃