¹Ich bin der Mann, der tief gebeugt worden ist durch die Rute seines Zorns.

¹אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

²Mich hat er verjagt und in die Finsternis geführt und nicht ans Licht.

²אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

³Nur gegen mich kehrt er immer wieder den ganzen Tag seine Hand.

³אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

⁴Er hat mein Fleisch und meine Haut verschlungen und meine Knochen zermalmt.

⁴בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵Er hat rings um mich her Gift und Drangsal aufgebaut.

⁵בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶In dunkeln Höhlen läßt er mich wohnen wie längst Verstorbene.

⁶במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

⁷Er hat mich eingemauert, daß ich nicht herauskommen kann; mit ehernen Ketten hat er mich beschwert.

⁷גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸Ob ich auch schreie und rufe, verstopft er doch die Ohren vor meinem Gebet.

⁸גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹Quadersteine legt er mir in den Weg, krümmt meine Pfade.

⁹גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

¹⁰Er lauert mir auf wie ein Bär, wie ein Löwe im Dickicht.

¹⁰דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

¹¹Er hat mich auf Abwege gebracht, ist über mich hergefallen und hat mich arg zugerichtet.

¹¹דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

¹²Er hat seinen Bogen gespannt und mich dem Pfeile zum Ziel gesetzt.

¹²דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

¹³Er hat mir seines Köchers Söhne in die Nieren gejagt.

¹³הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴Ich bin allem Volk zum Gelächter geworden, ihr Liedlein den ganzen Tag.

¹⁴הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

¹⁵Er hat mich mit Bitterkeit gesättigt, mit Wermut getränkt.

¹⁵השביעני במרורים הרוני לענה׃

¹⁶Er ließ meine Zähne sich an Kies zerbeißen, er hat mich mit Asche bedeckt.

¹⁶ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷Und du hast meine Seele aus dem Frieden verstoßen, daß ich des Glückes vergaß.

¹⁷ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸Und ich sprach: Meine Lebenskraft ist dahin, meine Hoffnung auf den HERRN.

¹⁸ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

¹⁹Sei eingedenk meines Elends, meiner Verfolgung, des Wermuts und des Gifts!

¹⁹זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰Beständig denkt meine Seele daran und ist tief gebeugt!

²⁰זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

²¹Dieses aber will ich meinem Herzen vorhalten, darum will ich Hoffnung fassen:

²¹זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

²²Gnadenbeweise des HERRN sind's, daß wir nicht gänzlich aufgerieben wurden, denn seine Barmherzigkeit ist nicht zu Ende;

²²חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

²³sie ist alle Morgen neu, und deine Treue ist groß!

²³חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴Der HERR ist mein Teil, spricht meine Seele; darum will ich auf ihn hoffen.

²⁴חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

²⁵Der HERR ist gütig gegen die, welche auf ihn hoffen, gegen die Seele, die nach ihm fragt.

²⁵טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

²⁶Gut ist's, schweigend zu warten auf das Heil des HERRN.

²⁶טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

²⁷Es ist einem Manne gut, in seiner Jugend das Joch zu tragen.

²⁷טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

²⁸Er sitze einsam und schweige, wenn man ihm eines auferlegt!

²⁸ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹Er stecke seinen Mund in den Staub; vielleicht ist noch Hoffnung vorhanden!

²⁹יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰Schlägt ihn jemand, so biete er ihm den Backen dar und lasse sich mit Schmach sättigen!

³⁰יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

³¹Denn der Herr wird nicht ewig verstoßen;

³¹כי לא יזנח לעולם אדני׃

³²sondern wenn er betrübt hat, so erbarmt er sich auch nach der Größe seiner Gnade.

³²כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

³³Denn nicht aus Lust plagt und betrübt ER die Menschenkinder.

³³כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

³⁴Wenn alle Gefangenen eines Landes mit Füßen getreten,

³⁴לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵wenn das Recht eines Mannes vor dem Angesicht des Höchsten gebeugt,

³⁵להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

³⁶die Rechtssache eines Menschen verdreht wird, sollte der Herr es nicht beachten?

³⁶לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

³⁷Wer hat je etwas gesagt und es ist geschehen, ohne daß der Herr es befahl?

³⁷מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸Geht nicht aus dem Munde des Höchsten das Böse und das Gute hervor?

³⁸מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹Was beklagt sich der Mensch? Es hätte sich wahrlich jeder über seine Sünde zu beklagen!

³⁹מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

⁴⁰Lasset uns unsere Wege erforschen und durchsuchen und zum HERRN zurückkehren!

⁴⁰נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

⁴¹Lasset uns unsere Herzen samt den Händen zu Gott im Himmel erheben!

⁴¹נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

⁴²Wir sind abtrünnig und widerspenstig gewesen; das hast du nicht vergeben;

⁴²נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

⁴³du hast dich im Zorn verborgen und uns verfolgt; du hast uns ohne Gnade erwürgt;

⁴³סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴du hast dich in eine Wolke gehüllt, daß kein Gebet hindurchdrang;

⁴⁴סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵du hast uns zu Kot und Abscheu gemacht unter den Völkern!

⁴⁵סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

⁴⁶Alle unsere Feinde haben ihr Maul gegen uns aufgesperrt.

⁴⁶פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

⁴⁷Grauen und Grube wurden uns beschieden, Verwüstung und Untergang.

⁴⁷פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸Es rinnen Wasserbäche aus meinen Augen wegen des Untergangs der Tochter meines Volkes.

⁴⁸פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

⁴⁹Mein Auge tränt unaufhörlich; denn da ist keine Ruhe,

⁴⁹עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰bis der HERR vom Himmel herabschauen und dareinsehen wird.

⁵⁰עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹Was ich sehen muß, tut meiner Seele weh ob aller Töchter meiner Stadt.

⁵¹עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

⁵²Die mich ohne Ursache hassen, stellten mir heftig nach wie einem Vogel;

⁵²צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³sie wollten mich in der Grube ums Leben bringen und warfen Steine auf mich.

⁵³צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

⁵⁴Die Wasser gingen über mein Haupt; ich sagte: Ich bin verloren!

⁵⁴צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

⁵⁵Aber ich rief, HERR, deinen Namen an, tief unten aus der Grube.

⁵⁵קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶Du hörtest meine Stimme: «Verschließe dein Ohr nicht vor meinem Seufzen, vor meinem Hilferuf!»

⁵⁶קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷Du nahtest dich mir des Tages, als ich dich anrief, du sprachest: Fürchte dich nicht!

⁵⁷קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

⁵⁸Du führtest, o Herr, die Sache meiner Seele, du rettetest mir das Leben!

⁵⁸רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹Du hast, o HERR, meine Unterdrückung gesehen; schaffe du mir Recht!

⁵⁹ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰Du hast all ihre Rachgier gesehen, alle ihre Anschläge wider mich;

⁶⁰ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

⁶¹du hast, o HERR, ihr Schmähen gehört, alle ihre Pläne gegen mich,

⁶¹שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

⁶²die Reden meiner Widersacher und ihr beständiges Murmeln über mich.

⁶²שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

⁶³Siehe doch: ob sie niedersitzen oder aufstehen, so bin ich ihr Spottlied.

⁶³שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

⁶⁴Vergilt ihnen, o HERR, nach dem Werk ihrer Hände!

⁶⁴תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵Gib ihnen Verstockung ins Herz, dein Fluch komme über sie!

⁶⁵תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

⁶⁶Verfolge sie in deinem Zorn und vertilge sie unter dem Himmel des HERRN hinweg!

⁶⁶תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃