1Gedenke, HERR, was uns widerfahren ist! Schau her und siehe unsere Schmach!
1זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2Unser Erbe ist den Fremden zugefallen, unsere Häuser den Ausländern.
2נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3Wir sind Waisen geworden, vaterlos, unsere Mütter zu Witwen.
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4Unser Wasser trinken wir um Geld, unser Holz kommt uns gegen Bezahlung zu.
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5Unsere Verfolger sind uns beständig auf dem Hals; werden wir müde, so gönnt man uns keine Ruhe.
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6Wir haben Ägypten die Hand gereicht und Assur, um genug Brot zu erhalten.
6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7Unsere Väter, die gesündigt haben, sind nicht mehr; wir müssen ihre Schuld tragen.
7אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8Knechte herrschen über uns; niemand befreit uns aus ihrer Hand!
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9Wir schaffen unsere Nahrung unter Lebensgefahr herbei, weil uns in der Wüste das Schwert bedroht.
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10Unsere Haut ist schwarz wie ein Ofen, so versengt uns der Hunger.
10עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11Frauen wurden in Zion vergewaltigt, Jungfrauen in den Städten Judas.
11נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12Fürsten wurden durch ihre Hand gehängt, die Person der Alten hat man nicht geachtet.
12שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13Jünglinge müssen Mühlsteine tragen und Knaben straucheln unter Bürden von Holz.
13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14Die Ältesten bleiben weg vom Tor, und die Jünglinge lassen ihr Saitenspiel.
14זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15Die Freude unsres Herzens ist dahin, unser Reigen hat sich in Klage verwandelt.
15שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16Die Krone ist uns vom Haupte gefallen; wehe uns, daß wir gesündigt haben!
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17Darob ist unser Herz krank geworden, darum sind unsere Augen trübe:
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18weil der Berg Zion verwüstet ist; Füchse tummeln sich daselbst.
18על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19Du aber, o HERR, bleibst ewiglich, dein Thron besteht für und für!
19אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20Warum willst du uns für immer vergessen, uns verlassen auf Lebenszeit?
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21Bringe uns zu dir zurück, o HERR, so kehren wir um; laß es wieder werden wie vor alters!
21השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22Oder hast du uns gänzlich verworfen, bist du allzusehr über uns erzürnt?
22כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃