¹Nachdem schon viele es unternommen haben, eine Erzählung der Tatsachen abzufassen, die unter uns völlig erwiesen sind,

¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

²wie sie uns diejenigen überliefert haben, welche von Anfang an Augenzeugen und Diener des Wortes gewesen sind;

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

³so schien es auch mir gut, der ich allem von Anfang an genau nachgegangen bin, es dir der Reihe nach zu beschreiben, vortrefflichster Theophilus,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

⁴damit du die Gewißheit der Dinge erkennst, in denen du unterrichtet worden bist.

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁵In den Tagen des Herodes, des Königs von Judäa, war ein Priester mit Namen Zacharias, aus der Ordnung Abias; der hatte eine Frau von den Töchtern Aarons, und ihr Name war Elisabeth.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁶Sie waren aber beide gerecht vor Gott und wandelten in allen Geboten und Rechten des Herrn untadelig.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁷Und sie hatten kein Kind, weil Elisabeth unfruchtbar war, und beide waren hochbetagt.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁸Es begab sich aber, als er das Priesteramt vor Gott verrichtete, zur Zeit, wo seine Klasse an die Reihe kam,

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁹traf ihn nach dem Brauch des Priestertums das Los, daß er räuchern sollte, und zwar drinnen im Tempel des Herrn.

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

¹⁰Und die ganze Menge des Volkes betete draußen, zur Stunde des Räucherns.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹¹Da erschien ihm ein Engel des Herrn, stehend zur Rechten des Räucheraltars.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹²Und Zacharias erschrak, als er ihn sah, und Furcht überfiel ihn.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹³Aber der Engel sprach zu ihm: Fürchte dich nicht, Zacharias! Denn dein Gebet ist erhört worden, und dein Weib Elisabeth wird dir einen Sohn gebären, und du sollst ihm den Namen Johannes geben.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹⁴Und er wird dir Freude und Frohlocken bereiten, und viele werden sich über seine Geburt freuen.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁵Denn er wird groß sein vor dem Herrn; Wein und starkes Getränk wird er nicht trinken, und mit heiligem Geiste wird er erfüllt werden schon von Mutterleib an.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁶Und viele von den Kindern Israel wird er zu dem Herrn, ihrem Gott, zurückführen.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁷Und er wird vor ihm hergehen im Geist und in der Kraft Elias, um die Herzen der Väter umzuwenden zu den Kindern und die Ungehorsamen zur Gesinnung der Gerechten, zu bereiten dem Herrn ein gerüstetes Volk.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁸Und Zacharias sprach zu dem Engel: Woran soll ich das erkennen? Denn ich bin alt, und mein Weib ist schon betagt.

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁹Und der Engel antwortete und sprach zu ihm: Ich bin Gabriel, der vor Gott steht, und bin gesandt, mit dir zu reden und dir diese frohe Botschaft zu bringen.

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

²⁰Und siehe, du wirst stumm sein und nicht reden können bis zu dem Tage, da solches geschehen wird; darum, weil du meinen Worten nicht geglaubt hast, welche zu ihrer Zeit erfüllt werden sollen.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²¹Und das Volk wartete auf Zacharias; und sie verwunderten sich, daß er so lange im Tempel blieb.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²²Als er aber herauskam, konnte er nicht zu ihnen reden; und sie merkten, daß er im Tempel eine Erscheinung gesehen hatte. Und er winkte ihnen und blieb stumm.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²³Und es geschah, als die Tage seines Dienstes vollendet waren, ging er heim in sein Haus.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²⁴Aber nach diesen Tagen empfing sein Weib Elisabeth, und sie verbarg sich fünf Monate und sprach:

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁵Also hat mir der Herr getan in den Tagen, da er mich angesehen hat, meine Schmach unter den Menschen hinwegzunehmen.

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁶Im sechsten Monat aber wurde der Engel Gabriel von Gott in eine Stadt Galiläas namens Nazareth gesandt

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁷zu einer Jungfrau, die verlobt war mit einem Manne namens Joseph, vom Hause Davids; und der Name der Jungfrau war Maria.

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁸Und der Engel kam zu ihr herein und sprach: Sei gegrüßt, du Begnadigte! Der Herr ist mit dir, du Gesegnete unter den Frauen!

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁹Als sie ihn aber sah, erschrak sie über seine Rede und dachte darüber nach, was das für ein Gruß sei.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

³⁰Und der Engel sprach zu ihr: Fürchte dich nicht, Maria! Denn du hast Gnade bei Gott gefunden.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³¹Und siehe, du wirst empfangen und einen Sohn gebären; und du sollst ihm den Namen Jesus geben.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³²Dieser wird groß sein und Sohn des Höchsten genannt werden; und Gott der Herr wird ihm den Thron seines Vaters David geben;

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³³und er wird regieren über das Haus Jakobs in Ewigkeit, und seines Reiches wird kein Ende sein.

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³⁴Maria aber sprach zu dem Engel: Wie kann das sein, da ich keinen Mann kenne?

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁵Und der Engel antwortete und sprach zu ihr: Der heilige Geist wird über dich kommen, und die Kraft des Höchsten wird dich überschatten. Darum wird auch das Heilige, das erzeugt wird, Sohn Gottes genannt werden.

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁶Und siehe, Elisabeth, deine Verwandte, hat auch einen Sohn empfangen in ihrem Alter und ist jetzt im sechsten Monat, sie, die vorher unfruchtbar hieß.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁷Denn bei Gott ist kein Ding unmöglich.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁸Maria aber sprach: Siehe, ich bin die Magd des Herrn! Mir geschehe nach deinem Wort! Und der Engel schied von ihr.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁹Maria aber machte sich auf in diesen Tagen und reiste eilends in das Gebirge, in eine Stadt in Juda,

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

⁴⁰und kam in das Haus des Zacharias und begrüßte Elisabeth.

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴¹Und es begab sich, als Elisabeth den Gruß der Maria hörte, hüpfte das Kind in ihrem Leibe; und Elisabeth ward mit heiligem Geist erfüllt

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴²und rief mit lauter Stimme und sprach: Gesegnet bist du unter den Frauen, und gesegnet ist die Frucht deines Leibes!

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴³Und woher wird mir das zuteil, daß die Mutter meines Herrn zu mir kommt?

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴⁴Denn siehe, sowie die Stimme deines Grußes in mein Ohr drang, hüpfte das Kind vor Freude in meinem Leibe.

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁵Und selig ist, die geglaubt hat; denn es wird erfüllt werden, was ihr vom Herrn gesagt worden ist!

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁶Und Maria sprach: Meine Seele erhebt den Herrn,

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁷und mein Geist freut sich Gottes, meines Retters,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸daß er angesehen hat die Niedrigkeit seiner Magd; denn siehe, von nun an werden mich selig preisen alle Geschlechter!

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁹Denn Großes hat der Mächtige an mir getan, und heilig ist sein Name;

⁴⁹]94-84[׃

⁵⁰und seine Barmherzigkeit währt von Geschlecht zu Geschlecht über die, so ihn fürchten.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹Er tat Mächtiges mit seinem Arm, er hat zerstreut, die hoffärtig sind in ihres Herzens Sinn.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵²Er hat Gewaltige von den Thronen gestoßen und Niedrige erhöht.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵³Hungrige hat er mit Gütern gesättigt und Reiche leer fortgeschickt.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵⁴Er hat sich seines Knechtes Israel angenommen, eingedenk zu sein der Barmherzigkeit,

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵wie er geredet hat zu unsern Vätern, Abraham und seinem Samen, auf ewig!

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁶Und Maria blieb bei ihr etwa drei Monate und kehrte wieder nach Hause zurück.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁷Für Elisabeth aber erfüllte sich die Zeit, da sie gebären sollte, und sie gebar einen Sohn.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁸Und ihre Nachbarn und Verwandten hörten, daß der Herr seine Barmherzigkeit an ihr groß gemacht hatte, und freuten sich mit ihr.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁹Und es begab sich am achten Tage, daß sie kamen, das Kindlein zu beschneiden; und sie nannten es nach dem Namen seines Vaters Zacharias.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁶⁰Seine Mutter aber sprach: Nicht also, sondern er soll Johannes heißen!

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶¹Und sie sprachen zu ihr: Es ist doch niemand in deiner Verwandtschaft, der diesen Namen trägt!

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶²Sie winkten aber seinem Vater, wie er ihn genannt haben wolle.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶³Und er forderte ein Täfelchen und schrieb die Worte: Johannes ist sein Name! Und sie verwunderten sich alle.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶⁴Alsbald aber tat sich sein Mund auf, und seine Zunge ward gelöst , und er redete und lobte Gott.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁵Und es kam Furcht über alle ihre Nachbarn, und auf dem ganzen Gebirge von Judäa wurden alle diese Dinge besprochen.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁶Und alle, die es hörten, nahmen es sich zu Herzen und sprachen: Was wird wohl aus diesem Kindlein werden? Denn die Hand des Herrn war mit ihm.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁷Und sein Vater Zacharias ward mit heiligem Geist erfüllt, weissagte und sprach:

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁸Gepriesen sei der Herr, der Gott Israels! Denn er hat sein Volk besucht und ihm Erlösung bereitet;

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁹und hat uns aufgerichtet ein Horn des Heils im Hause seines Dieners David,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁷⁰wie er verheißen hat durch den Mund seiner heiligen Propheten von alters her:

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷¹Errettung von unsern Feinden und aus der Hand aller, die uns hassen;

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷²Barmherzigkeit zu erzeigen unsern Vätern und zu gedenken seines heiligen Bundes,

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷³des Eides, den er unserm Vater Abraham geschworen hat, uns zu verleihen,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷⁴daß wir, erlöst aus der Hand unsrer Feinde, ihm dieneten ohne Furcht unser Leben lang

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁵in Heiligkeit und Gerechtigkeit vor ihm.

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁶Und du, Kindlein, wirst ein Prophet des Höchsten heißen, denn du wirst vor dem Herrn hergehen, seine Wege zu bereiten,

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁷Erkenntnis des Heils zu geben seinem Volke, in Vergebung ihrer Sünden,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁸wegen der herzlichen Barmherzigkeit unsres Gottes, in welcher uns besucht hat der Aufgang aus der Höhe,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁹zu scheinen denen, die in Finsternis und Todesschatten sitzen, unsre Füße auf den Weg des Friedens zu richten!

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁸⁰Das Kindlein aber wuchs und wurde stark am Geist und war in der Wüste bis zum Tage seines Auftretens vor Israel.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃