¹Anfang des Evangeliums von Jesus Christus, dem Sohne Gottes.

¹ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃

²Wie geschrieben steht in Jesaja, dem Propheten: «Siehe, ich sende meinen Boten vor deinem Angesicht her, der deinen Weg bereiten wird.

²ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

³Eine Stimme ruft in der Wüste: Bereitet den Weg des Herrn, machet seine Pfade eben!»

³קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

⁴So begann Johannes in der Wüste, taufte und predigte eine Taufe der Buße zur Vergebung der Sünden.

⁴ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃

⁵Und es ging zu ihm hinaus das ganze jüdische Land und alle Bewohner von Jerusalem, und sie wurden im Jordan von ihm getauft, wenn sie ihre Sünden bekannten.

⁵ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃

⁶Johannes aber war bekleidet mit Kamelhaaren und trug einen ledernen Gürtel um seine Lenden und aß Heuschrecken und wilden Honig.

⁶ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃

⁷Und er predigte und sprach: Es kommt einer nach mir, der stärker ist als ich, für den ich nicht gut genug bin, gebückt seinen Schuhriemen aufzulösen.

⁷ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃

⁸Ich habe euch mit Wasser getauft; er aber wird euch mit heiligem Geiste taufen.

⁸אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃

⁹Und es begab sich in jenen Tagen, daß Jesus von Nazareth in Galiläa kam und sich von Johannes im Jordan taufen ließ.

⁹ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃

¹⁰Und alsbald, da er aus dem Wasser stieg, sah er die Himmel zerrissen und den Geist gleich einer Taube auf ihn herabsteigen.

¹⁰ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃

¹¹Und eine Stimme erscholl aus dem Himmel: Du bist mein geliebter Sohn, an dir habe ich Wohlgefallen gefunden!

¹¹ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃

¹²Und alsbald treibt ihn der Geist in die Wüste hinaus.

¹²ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃

¹³Und er war in der Wüste vierzig Tage und wurde vom Satan versucht; und er war bei den Tieren, und die Engel dienten ihm.

¹³ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃

¹⁴Nachdem aber Johannes überantwortet worden war, kam Jesus nach Galiläa und predigte das Evangelium vom Reiche Gottes

¹⁴ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃

¹⁵und sprach: Die Zeit ist erfüllt, und das Reich Gottes ist nahe: Tut Buße und glaubet an das Evangelium!

¹⁵מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

¹⁶Und als er am galiläischen Meere wandelte, sah er Simon und dessen Bruder Andreas; die warfen das Netz aus im Meer; denn sie waren Fischer.

¹⁶ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃

¹⁷Und Jesus sprach zu ihnen: Folget mir nach, so will ich euch zu Menschenfischern machen!

¹⁷ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

¹⁸Da verließen sie alsbald ihre Netze und folgten ihm nach.

¹⁸ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃

¹⁹Und als er von da ein wenig weiter ging, sah er Jakobus, des Zebedäus Sohn, und seinen Bruder Johannes, welche auch im Schiffe die Netze bereitmachten.

¹⁹ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃

²⁰Und alsbald berief er sie; und sie ließen ihren Vater Zebedäus samt den Taglöhnern im Schiff und folgten ihm nach.

²⁰ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃

²¹Und sie begaben sich nach Kapernaum; und er trat alsbald am Sabbat in die Synagoge und lehrte.

²¹ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃

²²Und sie erstaunten über seine Lehre; denn er lehrte sie wie einer, der Vollmacht hat, und nicht wie die Schriftgelehrten.

²²וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃

²³Und alsbald war in ihrer Synagoge ein Mensch mit einem unreinen Geiste, der schrie

²³ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃

²⁴und sprach: Was haben wir mit dir zu schaffen, Jesus von Nazareth? Bist du gekommen uns zu verderben? Ich weiß, wer du bist: der Heilige Gottes!

²⁴אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃

²⁵Aber Jesus bedrohte ihn und sprach: Verstumme und fahre aus von ihm!

²⁵ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃

²⁶Da riß der unreine Geist ihn hin und her, schrie mit lauter Stimme und fuhr von ihm aus.

²⁶ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃

²⁷Und sie erstaunten alle, so daß sie sich untereinander befragten, und sprachen: Was ist das? Eine neue Lehre! Mit Vollmacht gebietet er auch den unreinen Geistern, und sie gehorchen ihm.

²⁷ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃

²⁸Und das Gerücht von ihm verbreitete sich alsbald in die ganze umliegende Landschaft von Galiläa.

²⁸ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃

²⁹Und alsbald verließen sie die Synagoge und gingen in das Haus des Simon und Andreas, mit Jakobus und Johannes.

²⁹ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃

³⁰Simons Schwiegermutter aber lag krank am Fieber darnieder, und alsbald sagten sie ihm von ihr.

³⁰וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃

³¹Und er trat hinzu, ergriff ihre Hand und richtete sie auf; und das Fieber verließ sie alsbald, und sie diente ihnen.

³¹ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃

³²Als es aber Abend geworden und die Sonne untergegangen war, brachten sie zu ihm alle Kranken und Besessenen.

³²ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃

³³Und die ganze Stadt war vor der Türe versammelt.

³³וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃

³⁴Und er heilte viele, die an mancherlei Krankheiten litten, und trieb viele Dämonen aus und ließ die Dämonen nicht reden, denn sie kannten ihn.

³⁴וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃

³⁵Und am Morgen, als es noch sehr dunkel war, stand er auf, ging hinaus an einen einsamen Ort und betete daselbst.

³⁵וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃

³⁶Und Simon eilte ihm nach, samt denen, die bei ihm waren;

³⁶וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃

³⁷und als sie ihn gefunden, sprachen sie zu ihm: Jedermann sucht dich!

³⁷וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃

³⁸Und er spricht zu ihnen: Laßt uns anderswohin, in die nächsten Flecken gehen, damit ich auch dort predige; denn dazu bin ich ausgegangen.

³⁸ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃

³⁹Und er ging und predigte in ganz Galiläa in ihren Synagogen und trieb die Dämonen aus.

³⁹ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃

⁴⁰Und es kam ein Aussätziger zu ihm, bat ihn, fiel vor ihm auf die Knie und sprach: Wenn du willst, kannst du mich reinigen!

⁴⁰ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃

⁴¹Da erbarmte sich Jesus seiner, streckte die Hand aus, rührte ihn an und sprach zu ihm: Ich will; sei gereinigt!

⁴¹וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃

⁴²Und während er redete, wich der Aussatz alsbald von ihm, und er wurde rein.

⁴²עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃

⁴³Und er bedrohte ihn und schickte ihn alsbald fort

⁴³ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃

⁴⁴und sprach zu ihm: Siehe zu, sage es niemand; sondern gehe hin, zeige dich dem Priester und opfere für deine Reinigung, was Mose befohlen hat, ihnen zum Zeugnis!

⁴⁴ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃

⁴⁵Er aber ging und fing an, es vielfach zu verkündigen und breitete die Sache überall aus, so daß Jesus nicht mehr öffentlich in eine Stadt hineingehen konnte, sondern er war draußen an einsamen Orten; und sie kamen von allen Seiten zu ihm.

⁴⁵אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃