¹Und als er aus dem Tempel ging, sprach einer seiner Jünger zu ihm: Meister! Siehe, welche Steine und welch ein Bau ist das!

¹ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

²Und Jesus sprach zu ihm: Siehst du diese großen Bauten? Es wird kein Stein auf dem andern gelassen werden, der nicht zerbrochen wird!

²ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

³Und als er am Ölberg saß, dem Tempel gegenüber, fragten ihn Petrus und Jakobus und Johannes und Andreas besonders:

³וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

⁴Sage uns, wann wird das geschehen, und welches wird das Zeichen sein, wann dies alles vollendet werden soll?

⁴אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

⁵Jesus aber fing an, zu ihnen zu sagen: Sehet zu, daß euch niemand irreführe!

⁵ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

⁶Denn viele werden unter meinem Namen kommen und sagen: Ich bin es, und werden viele irreführen!

⁶כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

⁷Wenn ihr aber von Kriegen und Kriegsgeschrei hören werdet, so erschrecket nicht; denn es muß geschehen, aber es ist noch nicht das Ende.

⁷ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

⁸Denn ein Volk wird sich erheben wider das andere und ein Reich wider das andere; es wird hier und dort Erdbeben geben, und Hungersnöte und Unruhen werden sein. Das ist der Wehen Anfang.

⁸כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

⁹Ihr aber, sehet auf euch selbst! Denn sie werden euch den Gerichten überliefern, und in den Synagogen werdet ihr geschlagen werden, und man wird euch vor Fürsten und Könige stellen um meinetwillen, ihnen zum Zeugnis.

⁹אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

¹⁰Und unter allen Völkern muß zuvor das Evangelium gepredigt werden.

¹⁰והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

¹¹Wenn sie euch aber hinführen und überliefern werden, so sorget nicht zum voraus, was ihr reden sollt, sondern was euch zu jener Stunde gegeben wird, das redet. Denn nicht ihr seid es, die da reden, sondern der heilige Geist.

¹¹וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

¹²Es wird aber ein Bruder den andern zum Tode überliefern und der Vater das Kind, und Kinder werden sich wider die Eltern erheben und werden sie zum Tode bringen;

¹²ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

¹³und ihr werdet von jedermann gehaßt sein um meines Namens willen. Wer aber ausharrt bis ans Ende, der wird gerettet werden.

¹³והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

¹⁴Wenn ihr aber den Greuel der Verwüstung da stehen sehet, wo er nicht soll (wer es liest, der merke darauf!), alsdann fliehe, wer im jüdischen Lande ist, auf die Berge.

¹⁴וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

¹⁵Wer aber auf dem Dache ist, der steige nicht hinab und gehe nicht hinein, um etwas aus seinem Hause zu holen;

¹⁵ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

¹⁶und wer auf dem Felde ist, der kehre nicht zurück, um sein Kleid zu holen.

¹⁶ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

¹⁷Wehe aber den Schwangern und den Säugenden in jenen Tagen!

¹⁷ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

¹⁸Bittet aber, daß eure Flucht nicht im Winter geschehe!

¹⁸אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

¹⁹Denn es wird in jenen Tagen eine Trübsal sein, dergleichen nicht gewesen ist von Anfang der Schöpfung, die Gott erschaffen hat, bis jetzt, und wie auch keine mehr sein wird.

¹⁹כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

²⁰Und wenn der Herr die Tage nicht verkürzt hätte, so würde kein Mensch errettet werden; aber um der Auserwählten willen, die er erwählt hat, hat er die Tage verkürzt.

²⁰ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

²¹Und wenn alsdann jemand zu euch sagen wird: Siehe, hier ist Christus, oder: Siehe dort, so glaubet es nicht.

²¹ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

²²Denn es werden falsche Christusse und falsche Propheten auftreten und werden Zeichen und Wunder tun, um womöglich auch die Auserwählten zu verführen.

²²כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

²³Ihr aber sehet euch vor! Siehe, ich habe euch alles vorhergesagt.

²³ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

²⁴Aber in jenen Tagen, nach jener Trübsal, wird die Sonne verfinstert werden, und der Mond wird seinen Schein nicht geben,

²⁴והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

²⁵und die Sterne werden vom Himmel fallen und die Kräfte im Himmel in Bewegung geraten.

²⁵והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

²⁶Und alsdann wird man des Menschen Sohn in den Wolken kommen sehen mit großer Kraft und Herrlichkeit.

²⁶ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

²⁷Und dann wird er seine Engel aussenden und seine Auserwählten sammeln von den vier Winden, vom Ende der Erde bis zum Ende des Himmels.

²⁷ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

²⁸Von dem Feigenbaum aber lernet das Gleichnis: Wenn sein Zweig jetzt saftig wird und Blätter treibt, so merket ihr, daß der Sommer nahe ist.

²⁸למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

²⁹Also auch ihr, wenn ihr sehet, daß dieses geschieht, so merket, daß er nahe ist, vor der Tür.

²⁹כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

³⁰Wahrlich, ich sage euch, dieses Geschlecht wird nicht vergehen, bis dies alles geschehen ist.

³⁰אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

³¹Himmel und Erde werden vergehen, aber meine Worte werden nicht vergehen.

³¹השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³²Von jenem Tage aber und der Stunde weiß niemand, auch nicht die Engel im Himmel, auch nicht der Sohn, sondern nur der Vater.

³²אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

³³Sehet zu, wachet und betet! Denn ihr wisset nicht, wann die Zeit da ist.

³³ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

³⁴Es ist wie bei einem Menschen, der verreiste, sein Haus verließ und seinen Knechten Vollmacht gab, einem jeden sein Werk, und dem Türhüter befahl, daß er wachen solle:

³⁴והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

³⁵so wachet nun, denn ihr wisset nicht, wann der Herr des Hauses kommt, ob am Abend oder zur Mitternacht oder um den Hahnenschrei oder am Morgen;

³⁵לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

³⁶auf daß nicht, wenn er unversehens kommt, er euch schlafend findet.

³⁶פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

³⁷Was ich aber euch sage, das sage ich allen: Wachet!

³⁷ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃