¹Und alsbald in der Frühe faßten die Hohenpriester mit den Ältesten und Schriftgelehrten und dem ganzen Hohen Rat einen Beschluß und führten Jesus gebunden hin und überantworteten ihn dem Pilatus.

¹וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃

²Und Pilatus fragte ihn: Bist du der König der Juden? Er antwortete und sprach zu ihm: Du sagst es!

²וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃

³Und die Hohenpriester brachten viele Anklagen wider ihn vor.

³וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃

⁴Pilatus aber fragte ihn abermal und sprach: Antwortest du nichts? Siehe, wie vieles sie gegen dich vorbringen!

⁴ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃

⁵Jesus aber antwortete nichts mehr, so daß sich Pilatus verwunderte.

⁵וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃

⁶Aber auf das Fest pflegte er ihnen einen Gefangenen loszugeben, welchen sie begehrten.

⁶ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃

⁷Es lag aber ein gewisser Barabbas gefangen samt den Aufrührern, die im Aufruhr einen Mord begangen hatten.

⁷ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃

⁸Und das Volk zog hinauf und fing an zu verlangen, daß er täte, wie er ihnen allezeit getan.

⁸וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃

⁹Pilatus aber antwortete ihnen und sprach: Wollt ihr, daß ich euch den König der Juden freigebe?

⁹ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃

¹⁰Denn er wußte, daß die Hohenpriester ihn aus Neid überantwortet hatten.

¹⁰כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃

¹¹Aber die Hohenpriester wiegelten das Volk auf, daß er ihnen lieber den Barabbas losgeben solle.

¹¹וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃

¹²Pilatus antwortete und sprach wiederum zu ihnen: Was wollt ihr nun, daß ich mit dem tue, welchen ihr König der Juden nennet?

¹²ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃

¹³Sie aber schrieen wiederum: Kreuzige ihn!

¹³ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃

¹⁴Pilatus sprach zu ihnen: Was hat er denn Böses getan? Sie aber schrieen noch viel mehr: Kreuzige ihn!

¹⁴ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃

¹⁵Da nun Pilatus das Volk befriedigen wollte, gab er ihnen den Barabbas los und überantwortete Jesus, nachdem er ihn hatte geißeln lassen, daß er gekreuzigt werde.

¹⁵ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

¹⁶Die Kriegsknechte aber führten ihn hinein in den Hof, das ist das Amthaus, und riefen die ganze Rotte zusammen,

¹⁶ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃

¹⁷legten ihm einen Purpur um, flochten eine Dornenkrone und setzten sie ihm auf.

¹⁷וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃

¹⁸Und sie fingen an, ihn zu begrüßen: Sei gegrüßt, König der Juden!

¹⁸ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

¹⁹Und schlugen sein Haupt mit einem Rohr, spieen ihn an, beugten die Knie und fielen vor ihm nieder.

¹⁹ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃

²⁰Und nachdem sie ihn verspottet hatten, zogen sie ihm den Purpur aus und legten ihm seine eigenen Kleider an und führten ihn hinaus, um ihn zu kreuzigen.

²⁰ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

²¹Und sie zwangen einen Vorübergehenden, der vom Felde kam, Simon von Kyrene, den Vater von Alexander und Rufus, ihm das Kreuz zu tragen.

²¹ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃

²²Und sie brachten ihn auf den Platz Golgatha (das heißt übersetzt Schädelstätte).

²²ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃

²³Und sie gaben ihm Myrrhenwein zu trinken, aber er nahm ihn nicht.

²³ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃

²⁴Und nachdem sie ihn gekreuzigt hatten, teilten sie seine Kleider und warfen das Los darüber, was ein jeder bekommen sollte.

²⁴ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃

²⁵Es war aber die dritte Stunde, als sie ihn kreuzigten.

²⁵ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

²⁶Und die Überschrift, welche seine Schuld anzeigte, lautete also: Der König der Juden.

²⁶ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃

²⁷Und mit ihm kreuzigten sie zwei Räuber, einen zu seiner Rechten und einen zu seiner Linken.

²⁷ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

²⁸Da wurde die Schrift erfüllt, die da spricht: «Und er ist unter die Übeltäter gerechnet worden.»

²⁸וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃

²⁹Und die Vorübergehenden lästerten ihn, schüttelten die Köpfe und sprachen:

²⁹והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃

³⁰Ha, der du den Tempel zerstörst und in drei Tagen aufbaust, hilf dir selbst und steige vom Kreuz herab!

³⁰הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃

³¹Gleicherweise spotteten auch die Hohenpriester untereinander samt den Schriftgelehrten und sprachen: Andern hat er geholfen, sich selbst kann er nicht helfen.

³¹וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃

³²Der Christus, der König Israels, steige nun vom Kreuze herab, auf daß wir sehen und glauben! Auch die, welche mit ihm gekreuzigt waren, schmähten ihn.

³²המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃

³³Als aber die sechste Stunde kam, brach eine Finsternis herein über das ganze Land bis zur neunten Stunde.

³³ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

³⁴Und um die neunte Stunde rief Jesus mit lauter Stimme: Eloi, Eloi, lama sabachthani? Das heißt übersetzt: Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen?

³⁴ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃

³⁵Und etliche der Umstehenden, die es hörten, sprachen: Siehe, er ruft den Elia!

³⁵ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃

³⁶Einer aber lief und füllte einen Schwamm mit Essig, steckte ihn auf ein Rohr, tränkte ihn und sprach: Halt! laßt uns sehen, ob Elia kommt, um ihn herabzunehmen!

³⁶וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃

³⁷Jesus aber stieß einen lauten Schrei aus und verschied.

³⁷וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃

³⁸Und der Vorhang im Tempel riß entzwei, von obenan bis untenaus.

³⁸ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

³⁹Als aber der Hauptmann, der ihm gegenüberstand, sah, daß er auf solche Weise verschied, sprach er: Wahrhaftig, dieser Mensch war Gottes Sohn!

³⁹וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃

⁴⁰Es sahen aber auch Frauen von ferne zu, unter ihnen auch Maria Magdalena und Maria, des jüngern Jakobus und Joses Mutter, und Salome,

⁴⁰וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃

⁴¹die ihm, als er in Galiläa war, nachgefolgt waren und ihm gedient hatten, auch viele andere, die mit ihm nach Jerusalem hinaufgezogen waren.

⁴¹אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃

⁴²Und da es schon Abend geworden (es war nämlich Rüsttag, das ist der Tag vor dem Sabbat),

⁴²ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃

⁴³kam Joseph von Arimathia, ein angesehener Ratsherr, der auch selbst auf das Reich Gottes wartete; der wagte es, ging zu Pilatus hinein und bat um den Leib Jesu.

⁴³ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃

⁴⁴Pilatus aber wunderte sich, daß er schon gestorben sein sollte, und rief den Hauptmann und fragte ihn, ob er schon lange gestorben sei.

⁴⁴ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃

⁴⁵Und als er es von dem Hauptmann erfahren, schenkte er dem Joseph den Leichnam.

⁴⁵וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃

⁴⁶Und dieser kaufte Leinwand, nahm ihn herab, wickelte ihn in die Leinwand und legte ihn in eine Gruft, die in einen Felsen gehauen war, und wälzte einen Stein vor den Eingang der Gruft.

⁴⁶והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃

⁴⁷Maria Magdalena aber und Maria, Joses' Mutter, sahen zu, wo er hingelegt wurde.

⁴⁷ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃