¹Als er aber die Volksmenge sah, stieg er auf den Berg; und als er sich setzte, traten seine Jünger zu ihm.

¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

²Und er tat seinen Mund auf, lehrte sie und sprach:

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

³Selig sind die geistlich Armen; denn ihrer ist das Himmelreich!

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

⁴Selig sind die Trauernden; denn sie sollen getröstet werden!

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁵Selig sind die Sanftmütigen; denn sie werden das Land ererben!

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁶Selig sind, die nach der Gerechtigkeit hungern und dürsten; denn sie sollen satt werden!

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁷Selig sind die Barmherzigen; denn sie werden Barmherzigkeit erlangen!

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁸Selig sind, die reines Herzens sind; denn sie werden Gott schauen!

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁹Selig sind die Friedfertigen; denn sie werden Gottes Kinder heißen!

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

¹⁰Selig sind, die um der Gerechtigkeit willen verfolgt werden; denn ihrer ist das Himmelreich!

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹¹Selig seid ihr, wenn sie euch schmähen und verfolgen und lügnerisch allerlei Arges wider euch reden um meinetwillen!

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹²Freuet euch und frohlocket; denn euer Lohn ist groß im Himmel; denn also haben sie die Propheten verfolgt, die vor euch gewesen sind.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹³Ihr seid das Salz der Erde. Wenn aber das Salz fade wird, womit soll es wieder salzig gemacht werden? Es taugt zu nichts mehr, als daß es hinausgeworfen und von den Leuten zertreten werde.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹⁴Ihr seid das Licht der Welt. Es kann eine Stadt, die auf einem Berge liegt, nicht verborgen bleiben.

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁵Man zündet auch nicht ein Licht an und setzt es unter den Scheffel, sondern auf den Leuchter, so leuchtet es allen, die im Hause sind.

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁶So soll euer Licht leuchten vor den Leuten, daß sie eure guten Werke sehen und euren Vater im Himmel preisen.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁷Ihr sollt nicht wähnen, daß ich gekommen sei, das Gesetz oder die Propheten aufzulösen! Ich bin nicht gekommen aufzulösen, sondern zu erfüllen.

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁸Denn wahrlich, ich sage euch, bis daß Himmel und Erde vergangen sind, wird nicht ein Jota noch ein einziges Strichlein vom Gesetz vergehen, bis alles geschehen ist.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁹Wer nun eines von diesen kleinsten Geboten auflöst und die Leute also lehrt, der wird der Kleinste heißen im Himmelreich, wer sie aber tut und lehrt, der wird groß heißen im Himmelreich.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

²⁰Denn ich sage euch: Wenn eure Gerechtigkeit die der Schriftgelehrten und Pharisäer nicht weit übertrifft, so werdet ihr gar nicht in das Himmelreich eingehen!

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²¹Ihr habt gehört, daß zu den Alten gesagt ist: «Du sollst nicht töten»; wer aber tötet, der wird dem Gericht verfallen sein.

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²²Ich aber sage euch: Jeder, der seinem Bruder zürnt, wird dem Gericht verfallen sein. Wer aber zu seinem Bruder sagt: Raka! der wird dem Hohen Rat verfallen sein. Wer aber sagt: Du Narr! der wird dem höllischen Feuer verfallen sein.

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²³Wenn du nun deine Gabe zum Altar bringst und daselbst eingedenk wirst, daß dein Bruder etwas wider dich habe,

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²⁴so laß deine Gabe dort vor dem Altar und gehe zuvor hin und versöhne dich mit deinem Bruder und alsdann komm und opfere deine Gabe.

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁵Sei deinem Widersacher bald geneigt, während du noch mit ihm auf dem Wege bist; damit der Widersacher dich nicht etwa dem Richter überantworte, und der Richter dich dem Gerichtsdiener übergebe, und du ins Gefängnis geworfen werdest.

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁶Wahrlich, ich sage dir, du wirst von dort nicht herauskommen, bis du den letzten Heller bezahlt hast!

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁷Ihr habt gehört, daß zu den Alten gesagt ist: «Du sollst nicht ehebrechen!»

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁸Ich aber sage euch: Wer ein Weib ansieht, ihrer zu begehren, der hat in seinem Herzen schon Ehebruch mit ihr begangen.

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁹Wenn dir aber dein rechtes Auge ein Anstoß zur Sünde wird, so reiß es aus und wirf es von dir. Denn es ist besser für dich, daß eins deiner Glieder verloren gehe, als daß dein ganzer Leib in die Hölle geworfen werde.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰Und wenn deine rechte Hand für dich ein Anstoß zur Sünde wird, so haue sie ab und wirf sie von dir. Denn es ist besser für dich, daß eins deiner Glieder verloren gehe, als daß dein ganzer Leib in die Hölle geworfen werde.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³¹Es ist auch gesagt: «Wer sich von seiner Frau scheidet, der gebe ihr einen Scheidebrief.»

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³²Ich aber sage euch: Wer sich von seiner Frau scheidet, ausgenommen wegen Unzucht, der macht, daß sie die Ehe bricht. Und wer eine Geschiedene zur Ehe nimmt, der bricht die Ehe.

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³³Wiederum habt ihr gehört, daß zu den Alten gesagt ist: «Du sollst nicht falsch schwören; du sollst aber dem Herrn deine Schwüre halten.»

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³⁴Ich aber sage euch, daß ihr überhaupt nicht schwören sollt, weder bei dem Himmel, denn er ist Gottes Thron,

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁵noch bei der Erde, denn sie ist seiner Füße Schemel, noch bei Jerusalem, denn sie ist des großen Königs Stadt.

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁶Auch bei deinem Haupte sollst du nicht schwören; denn du vermagst kein einziges Haar weiß oder schwarz zu machen.

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁷Es sei aber eure Rede: Ja, ja! Nein, nein! Was darüber ist, das ist vom Bösen.

³⁷]73-63[׃

³⁸Ihr habt gehört, daß gesagt ist: «Auge um Auge und Zahn um Zahn!»

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁹Ich aber sage euch: Ihr sollt dem Bösen nicht widerstehen; sondern wenn dich jemand auf deinen rechten Backen schlägt, so biete ihm auch den andern dar;

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

⁴⁰und wer mit dir rechten und deinen Rock nehmen will, dem laß auch den Mantel;

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴¹und wenn dich jemand eine Meile weit zu gehen nötigt, so gehe mit ihm zwei.

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴²Gib dem, der dich bittet, und wende dich nicht ab von dem, der von dir borgen will.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴³Ihr habt gehört, daß gesagt ist: «Du sollst deinen Nächsten lieben und deinen Feind hassen!»

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴⁴Ich aber sage euch: Liebet eure Feinde, segnet, die euch fluchen, tut wohl denen, die euch hassen, und bittet für die, so euch beleidigen und verfolgen;

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁵auf daß ihr Kinder eures Vaters im Himmel seid. Denn er läßt seine Sonne aufgehen über Böse und Gute und läßt regnen über Gerechte und Ungerechte.

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁶Denn wenn ihr die liebt, die euch lieben, was habt ihr für einen Lohn? Tun nicht die Zöllner dasselbe?

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷Und wenn ihr nur eure Brüder grüßt, was tut ihr Besonderes? Tun nicht auch die Heiden ebenso?

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁸Darum sollt ihr vollkommen sein, gleichwie euer himmlischer Vater vollkommen ist!

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃