¹Und er trat in das Schiff, fuhr hinüber und kam in seine Stadt.

¹וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃

²Und siehe, da brachten sie zu ihm einen Gelähmten, der auf einem Bette lag. Und als Jesus ihren Glauben sah, sprach er zu dem Gelähmten: Sei getrost, mein Sohn, deine Sünden sind dir vergeben!

²והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃

³Und siehe, etliche der Schriftgelehrten sprachen bei sich selbst: Dieser lästert!

³והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

⁴Und da Jesus ihre Gedanken sah, sprach er: Warum denkt ihr Arges in euren Herzen?

⁴וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

⁵Was ist denn leichter zu sagen: Deine Sünden sind dir vergeben, oder zu sagen: Steh auf und wandle?

⁵כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃

⁶Damit ihr aber wisset, daß des Menschen Sohn Macht hat, auf Erden Sünden zu vergeben, sprach er zu dem Gelähmten: Steh auf, nimm dein Bett und geh heim!

⁶אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

⁷Und er stand auf und ging heim.

⁷ויקם וילך לביתו׃

⁸Als aber die Volksmenge das sah, verwunderte sie sich und pries Gott, der solche Macht den Menschen gegeben.

⁸והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

⁹Und als Jesus von da weiter ging, sah er einen Menschen an der Zollstätte sitzen, der hieß Matthäus; und er spricht zu ihm: Folge mir nach! Und er stand auf und folgte ihm nach.

⁹ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

¹⁰Und es begab sich, als er in dem Hause zu Tische saß, siehe, da kamen viele Zöllner und Sünder und saßen mit Jesus und seinen Jüngern zu Tische.

¹⁰ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃

¹¹Und als die Pharisäer es sahen, sprachen sie zu seinen Jüngern: Warum ißt euer Meister mit den Zöllnern und Sündern?

¹¹ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

¹²Er aber, als er es hörte, sprach zu ihnen: Die Starken bedürfen des Arztes nicht, sondern die Kranken.

¹²וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

¹³Gehet aber hin und lernet, was das sei: «Ich will Barmherzigkeit und nicht Opfer.» Denn ich bin nicht gekommen, Gerechte zu berufen, sondern Sünder.

¹³ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

¹⁴Da kamen die Jünger des Johannes zu ihm und sprachen: Warum fasten wir und die Pharisäer, deine Jünger aber fasten nicht?

¹⁴ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

¹⁵Und Jesus sprach zu ihnen: Können die Hochzeitleute trauern, solange der Bräutigam bei ihnen ist? Es werden aber Tage kommen, wo der Bräutigam von ihnen genommen sein wird, und dann werden sie fasten.

¹⁵ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

¹⁶Niemand aber setzt einen Lappen von ungewalktem Tuch auf ein altes Kleid, denn der Lappen reißt von dem Kleide ab, und der Riß wird ärger.

¹⁶אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃

¹⁷Man faßt auch nicht neuen Wein in alte Schläuche, sonst zerreißen die Schläuche und der Wein wird verschüttet und die Schläuche kommen um; sondern man faßt neuen Wein in neue Schläuche, so bleiben beide miteinander erhalten.

¹⁷ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

¹⁸Und da er solches mit ihnen redete, siehe, da kam ein Vorsteher, fiel vor ihm nieder und sprach: Meine Tochter ist eben gestorben; aber komm und lege deine Hand auf sie, so wird sie leben!

¹⁸ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃

¹⁹Und Jesus stand auf und folgte ihm samt seinen Jüngern.

¹⁹ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

²⁰Und siehe, eine Frau, die zwölf Jahre blutflüssig war, trat von hinten herzu und rührte den Saum seines Kleides an.

²⁰והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃

²¹Denn sie sagte bei sich selbst: Wenn ich nur sein Kleid anrühre, so bin ich gerettet!

²¹כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃

²²Jesus aber wandte sich um, sah sie und sprach: Sei getrost, meine Tochter, dein Glaube hat dir geholfen! Und das Weib war gerettet von jener Stunde an.

²²ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

²³Als nun Jesus in das Haus des Obersten kam und die Pfeifer und das Getümmel sah,

²³ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃

²⁴sprach er zu ihnen: Entfernet euch! Denn das Mägdlein ist nicht gestorben, sondern es schläft. Und sie verlachten ihn.

²⁴סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

²⁵Als aber das Volk hinausgetrieben war, ging er hinein und faßte sie bei der Hand; und das Mägdlein stand auf.

²⁵ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

²⁶Und das Gerücht hiervon verbreitete sich in jener ganzen Gegend.

²⁶ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃

²⁷Und als Jesus von dort weiterging, folgten ihm zwei Blinde nach, die schrieen und sprachen: Du Sohn Davids, erbarme dich unser!

²⁷ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

²⁸Als er nun ins Haus kam, traten die Blinden zu ihm. Und Jesus fragte sie: Glaubt ihr, daß ich solches tun kann? Sie sprachen zu ihm: Ja, Herr!

²⁸וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

²⁹Da rührte er ihre Augen an und sprach: Euch geschehe nach eurem Glauben!

²⁹ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

³⁰Und ihre Augen wurden geöffnet. Und Jesus drohte ihnen ernstlich und sprach: Sehet zu, daß es niemand erfahre!

³⁰ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

³¹Sie aber gingen hinaus und machten ihn in jener ganzen Gegend bekannt.

³¹והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

³²Als sie aber hinausgingen, siehe, da brachte man einen Menschen zu ihm, der stumm und besessen war.

³²המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

³³Und nachdem der Dämon ausgetrieben war, redete der Stumme. Und das Volk verwunderte sich und sprach: Solches ist noch nie in Israel gesehen worden!

³³וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

³⁴Die Pharisäer aber sagten: Durch den Obersten der Dämonen treibt er die Dämonen aus!

³⁴והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

³⁵UND Jesus durchzog alle Städte und Dörfer, lehrte in ihren Synagogen, predigte das Evangelium von dem Reich und heilte jede Krankheit und jedes Gebrechen.

³⁵ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

³⁶Als er aber die Volksscharen sah, jammerten sie ihn, weil sie beraubt und vernachlässigt waren wie Schafe, die keinen Hirten haben.

³⁶ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

³⁷Da sprach er zu seinen Jüngern: Die Ernte ist groß, aber der Arbeiter sind wenige.

³⁷אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

³⁸Darum bittet den Herrn der Ernte, daß er Arbeiter in seine Ernte aussende!

³⁸לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃