¹Zu der Versiegelung aber waren verordnet: Nehemia, der Landpfleger,

¹ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃

²der Sohn Hachaljas, und Zedekia, Seraja,

²שריה עזריה ירמיה׃

³Asarja, Jeremia, Paschchur, Amarja,

³פשחור אמריה מלכיה׃

⁴Malchija, Hattus, Sebanja, Malluch,

⁴חטוש שבניה מלוך׃

⁵Harim, Meremot, Obadja, Daniel,

⁵חרם מרמות עבדיה׃

⁶Ginneton, Baruch, Mesullam,

⁶דניאל גנתון ברוך׃

⁷Abija, Mijamin, Maasja, Bilgai und Semaja;

⁷משלם אביה מימן׃

⁸dies waren die Priester.

⁸מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃

⁹Ferner die Leviten: Jesua, der Sohn Asanjas, Binnui, aus den Kindern Henadads, und Kadmiel.

⁹והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃

¹⁰Und ihre Brüder: Sebanja, Hodija, Kelita,

¹⁰ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃

¹¹Pelaja, Hanan, Micha,

¹¹מיכא רחוב חשביה׃

¹²Rechob, Hasabja, Sakkur,

¹²זכור שרביה שבניה׃

¹³Serebja, Sebanja, Hodija, Bani, Beninu.

¹³הודיה בני בנינו׃

¹⁴Die Häupter des Volkes: Parhos, Pachat-Moab,

¹⁴ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃

¹⁵Elam, Sattu, Bani;

¹⁵בני עזגד בבי׃

¹⁶Bunni, Asgad, Bebai,

¹⁶אדניה בגוי עדין׃

¹⁷Adonia, Bigvai, Adin,

¹⁷אטר חזקיה עזור׃

¹⁸Ather, Hiskia, Assur, Hodija,

¹⁸הודיה חשם בצי׃

¹⁹Hasum, Bezai, Hariph,

¹⁹חריף ענתות נובי׃

²⁰Anatot, Nebai, Magpias,

²⁰מגפיעש משלם חזיר׃

²¹Messulam, Hesir, Mesesabeel,

²¹משיזבאל צדוק ידוע׃

²²Zadok, Jaddua, Pelatja,

²²פלטיה חנן עניה׃

²³Hanan, Anaja, Hosea, Hananja,

²³הושע חנניה חשוב׃

²⁴Hassub, Hallohes, Pilha, Sobek, Rehum,

²⁴הלוחש פלחא שובק׃

²⁵Hasabna, Maaseja,

²⁵רחום חשבנה מעשיה׃

²⁶Achija, Hanan,

²⁶ואחיה חנן ענן׃

²⁷Anan, Malluch, Harim und Baana.

²⁷מלוך חרם בענה׃

²⁸Und das übrige Volk, die Priester, die Leviten, die Torhüter, die Sänger, die Tempeldiener und alle, die sich von den Völkern der Länder abgesondert hatten zum Gesetze Gottes, samt ihren Frauen, ihren Söhnen und Töchtern, alle, die es wissen und verstehen konnten,

²⁸ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃

²⁹die schlossen sich ihren Brüdern, den Vornehmen unter ihnen, an. Sie kamen, um zu schwören und sich eidlich zu verpflichten, im Gesetze Gottes, welches durch Mose, den Knecht Gottes, gegeben worden ist, zu wandeln und alle Gebote, Rechte und Satzungen des HERRN, unsres Gottes, zu beobachten und zu tun.

²⁹מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃

³⁰Und daß wir unsere Töchter nicht den Völkern des Landes geben, noch ihre Töchter für unsere Söhne nehmen wollten.

³⁰ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃

³¹Und daß, wenn die Völker des Landes am Sabbattag Waren und allerlei Speisen zum Verkauf brächten, wir sie ihnen am Sabbat und an heiligen Tagen nicht abnehmen, und daß wir im siebenten Jahre auf die Bestellung der Felder und auf jede Schuldforderung verzichten wollten.

³¹ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃

³²Und wir legten uns die Verpflichtung auf, jährlich das Drittel eines Schekels für den Dienst im Hause unsres Gottes zu geben: für die Schaubrote,

³²והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃

³³für das tägliche Speisopfer und das tägliche Brandopfer, für die Opfer an den Sabbaten, Neumonden und Festtagen, und für das Geheiligte und für die Sündopfer, um für Israel Sühne zu erwirken, und für den ganzen Dienst im Hause unsres Gottes.

³³ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃

³⁴Wir warfen auch das Los, wir, die Priester, Leviten und das Volk, wegen der Spenden an Holz, daß wir dieses Jahr für Jahr, zu bestimmten Zeiten, familienweise zum Hause unsres Gottes bringen wollten, damit es auf dem Altar des HERRN, unsres Gottes, verbrannt werde, wie im Gesetze geschrieben steht;

³⁴והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃

³⁵auch daß wir jährlich die Erstlinge unsres Landes und die Erstlinge aller Früchte von allen Bäumen, Jahr für Jahr, zum Hause des HERRN bringen wollten;

³⁵ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃

³⁶ebenso die Erstgeburt unsrer Söhne und unsres Viehes (wie im Gesetze geschrieben steht) und die Erstlinge unsrer Rinder und unsrer Schafe; daß wir das alles zum Hause Gottes bringen wollten, zu den Priestern, die im Hause unsres Gottes dienen.

³⁶ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃

³⁷Auch daß wir den Priestern die Erstlinge unsres Mehls und unsrer Hebopfer und die Früchte von allen Bäumen, von Most und Öl in die Kammern am Hause unsres Gottes bringen wollten, ebenso den Leviten den Zehnten unsres Bodens; daß die Leviten den Zehnten erheben sollten in allen Städten, wo wir Ackerbau treiben.

³⁷ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃

³⁸Und der Priester, der Sohn Aarons, soll bei den Leviten sein, wenn sie den Zehnten erheben, und die Leviten sollen den Zehnten von ihrem Zehnten zum Hause unsres Gottes, in die Kammern des Schatzhauses heraufbringen.

³⁸והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃

³⁹Denn in die Kammern sollen die Kinder Israel und die Kinder Levi das Hebopfer vom Korn, Most und Öl bringen, weil dort die Geräte des Heiligtums sind und die Priester, welche dienen, und die Torhüter und Sänger. Und so wollen wir das Haus unsres Gottes nicht verlassen.

³⁹כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃