¹Und der HERR redete zu Mose und sprach: Mache dir zwei Trompeten;

¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²von getriebenem Silber sollst du sie machen, daß du sie brauchest, die Gemeinde zusammenzurufen und wenn das Heer aufbrechen soll.

²עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃

³Wenn man in beide stößt, soll sich die ganze Gemeinde vor der Tür der Stiftshütte zu dir versammeln.

³ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

⁴Wenn man nur in eine stößt, so sollen sich die Fürsten, die Häupter der Tausende Israels, zu dir versammeln.

⁴ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

⁵Wenn ihr aber Lärm blaset, so sollen die Lager aufbrechen, die gegen Morgen liegen.

⁵ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

⁶Und wenn ihr zum zweitenmal Lärm blaset, so sollen die Lager aufbrechen, die gegen Mittag liegen; denn wenn sie aufbrechen sollen, so soll man Lärm blasen.

⁶ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

⁷Wenn aber die Gemeinde versammelt werden soll, sollt ihr in die Trompete stoßen und nicht Lärm blasen.

⁷ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

⁸Solches Blasen aber mit den Trompeten soll den Söhnen Aarons, des Priesters, obliegen; und das soll euer Gebrauch sein bei euren Nachkommen ewiglich.

⁸ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

⁹Wenn ihr in einen Streit ziehet in eurem Lande wider euren Feind, der euch befehdet, so sollt ihr Lärm blasen mit den Trompeten, daß euer vor dem HERRN, eurem Gott, gedacht werde und ihr von euren Feinden errettet werdet.

⁹וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

¹⁰Aber an euren Freudentagen, es sei an euren Festen oder an euren Neumonden, sollt ihr in die Trompeten stoßen über euren Brandopfern und euren Dankopfern, daß euer vor eurem Gott gedacht werde; ich, der HERR, bin euer Gott.

¹⁰וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃

¹¹Am zwanzigsten Tag, im zweiten Monat des zweiten Jahres, erhob sich die Wolke über der Wohnung des Zeugnisses.

¹¹ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃

¹²Und die Kinder Israel brachen auf aus der Wüste Sinai, und die Wolke ließ sich in der Wüste Paran nieder.

¹²ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃

¹³Sie brachen aber zum erstenmal in der Reihenfolge auf, die ihnen der HERR durch Mose befohlen hatte.

¹³ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃

¹⁴Es zog nämlich das Panier des Lagers der Kinder Juda zuerst, Schar um Schar; und über ihr Heer war Nahasson, der Sohn Amminadabs.

¹⁴ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃

¹⁵Und über das Heer des Stammes der Kinder Issaschar war Netaneel, der Sohn Zuars.

¹⁵ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃

¹⁶Und über das Heer des Stammes der Kinder Sebulon war Eliab, der Sohn Helons.

¹⁶ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃

¹⁷Darauf wurde die Wohnung abgebrochen; und es zogen die Kinder Gerson und Merari, als Träger der Wohnung.

¹⁷והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃

¹⁸Darnach zog das Panier des Lagers Ruben mit seinen Heerscharen; und über ihr Heer war Elizur, der Sohn Sedeurs.

¹⁸ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃

¹⁹Und über das Heer des Stammes der Kinder Simeon war Selumiel, der Sohn Zuri-Schaddais.

¹⁹ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃

²⁰Und Eliasaph, der Sohn Deguels, war über das Heer des Stammes der Kinder Gad.

²⁰ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃

²¹Darauf zogen auch die Kahatiter und trugen das Heiligtum, damit jene die Wohnung aufrichten konnten, bis diese kamen.

²¹ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃

²²Darnach zog das Panier des Lagers der Kinder Ephraim samt seinen Heerscharen; und über ihr Heer war Elischama, der Sohn Ammihuds;

²²ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃

²³und Gamliel, der Sohn Pedazurs, war über das Heer des Stammes der Kinder Manasse;

²³ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃

²⁴und Abidan, der Sohn Gideonis, über das Heer des Stammes der Kinder Benjamin.

²⁴ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃

²⁵Darnach zog das Panier des Lagers der Kinder Dan samt seinen Heerscharen, und sie zogen als Nachhut aller Lager; und Ahieser, der Sohn Ammi-Schaddais, war über ihr Heer;

²⁵ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃

²⁶und Pagiel, der Sohn Ochrans, über das Heer des Stammes der Kinder Asser;

²⁶ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃

²⁷und Ahira, der Sohn Enans, über das Heer des Stammes der Kinder Naphtali.

²⁷ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃

²⁸Das ist die Reihenfolge, in welcher die Heerscharen der Kinder Israel zogen.

²⁸אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃

²⁹Und Mose sprach zu Hobab, dem Sohne Reguels, des Midianiters, seinem Schwager: Wir ziehen an den Ort, davon der HERR gesagt hat: Ich will ihn euch geben! Komm mit uns, wir wollen dich gut behandeln; denn der HERR hat Israel Gutes zugesagt!

²⁹ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃

³⁰Er aber antwortete: Ich will nicht mit euch gehen, sondern in mein Land und zu meiner Verwandtschaft will ich ziehen.

³⁰ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃

³¹Er sprach: Verlaß uns doch nicht; denn du weißt, wo wir uns in der Wüste lagern sollen, und du sollst unser Auge sein!

³¹ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

³²Und wenn du mit uns ziehst, so wollen wir auch an dir tun, was der HERR Gutes an uns tut!

³²והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

³³Also zogen sie von dem Berge des Herrn drei Tagereisen weit, und die Lade des Bundes des HERRN zog vor ihnen her diese drei Tagereisen, um ihnen einen Ruheplatz zu erkunden.

³³ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

³⁴Und die Wolke des HERRN war bei Tag über ihnen, wenn sie aus dem Lager zogen.

³⁴וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃

³⁵Und wenn die Lade weiterzog, so sprach Mose: HERR, stehe auf, daß deine Feinde zerstreut werden, und die dich hassen vor dir fliehen!

³⁵ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

³⁶Und wenn sie ruhte, so sprach er: Kehre wieder, o HERR, zu den Myriaden der Tausende Israels!

³⁶ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃