1Ein Wallfahrtslied. Gedenke, o HERR, dem David alle seine Mühen,
1שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃
2daß er dem HERRN schwur und dem Mächtigen Jakobs gelobte:
2אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃
3Ich will nicht in das Zelt meines Hauses gehen, noch auf das Lager meines Bettes steigen,
3אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃
4ich will meinen Augen keinen Schlaf und meinen Augenlidern keinen Schlummer gönnen,
4אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃
5bis ich eine Stätte gefunden habe für den HERRN, eine Wohnung für den Mächtigen Jakobs!
5עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃
6Siehe, wir hörten, sie sei zu Ephrata; wir haben sie gefunden im Gefilde von Jear!
6הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃
7Wir wollen kommen zu seiner Wohnung, wir wollen anbeten beim Schemel seiner Füße!
7נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃
8HERR, mache dich auf zu deiner Ruhestatt, du und die Lade deiner Macht!
8קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃
9Deine Priester sollen sich in Gerechtigkeit kleiden, und deine Frommen sollen jubeln.
9כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃
10Um Davids, deines Knechtes willen weise nicht ab das Angesicht deines Gesalbten!
10בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃
11Der HERR hat David in Wahrheit geschworen, davon wird er nicht abgehen: «Von der Frucht deines Leibes will ich setzen auf deinen Thron!
11נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃
12Werden deine Söhne meinen Bund bewahren und meine Zeugnisse, die ich sie lehren will, so sollen auch ihre Söhne für immer sitzen auf deinem Thron!»
12אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃
13Denn der HERR hat Zion erwählt und sie zu seiner Wohnung begehrt:
13כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃
14«Dies ist für immer meine Ruhestatt, hier will ich wohnen; denn so habe ich es begehrt.
14זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃
15Ihre Nahrung will ich reichlich segnen, ihre Armen sättigen mit Brot.
15צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
16Ihre Priester will ich mit Heil bekleiden, und ihre Frommen sollen jubeln.
16וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃
17Dort will ich dem David ein Horn hervorsprossen lassen, eine Leuchte zurichten meinem Gesalbten.
17שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃
18Seine Feinde will ich mit Schande bekleiden; aber auf ihm soll seine Krone glänzen!»
18אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃