¹Ein Gebet Davids. Höre, o HERR, die gerechte Sache, vernimm meine Klage, merke auf mein Gebet, das nicht von falschen Lippen kommt!

¹תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃

²Von dir gehe das Urteil über mich aus; deine Augen werden auf die Redlichkeit schauen!

²מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃

³Du hast mein Herz geprüft, mich des Nachts besucht, du hast mich durchforscht, nichts gefunden, daß ich mich mit meinen Gedanken oder mit meinem Munde vergangen hätte.

³בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃

⁴In der Behandlung der Menschen habe ich nach dem Wort deiner Lippen mich gehütet vor den Wegen des Tyrannen.

⁴לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃

⁵Senke meine Tritte ein in deine Fußstapfen, daß mein Gang nicht wankend sei!

⁵תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃

⁶Ich rufe zu dir; denn du, Gott, wirst mich erhören; neige dein Ohr zu mir, höre meine Rede!

⁶אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃

⁷Erzeige deine wunderbare Gnade, du Retter derer, die vor den Widersachern Zuflucht suchen bei deiner Rechten!

⁷הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃

⁸Behüte mich wie den Augapfel im Auge, beschirme mich unter dem Schatten deiner Flügel

⁸שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃

⁹vor den Gottlosen, die mich verderben, vor meinen Todfeinden, die mich umringen!

⁹מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃

¹⁰Ihr fettes Herz verschließen sie; mit ihrem Munde reden sie übermütig.

¹⁰חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃

¹¹Wo wir gehen, umringen sie uns! Ihre Augen haben sie fest auf die Erde gerichtet.

¹¹אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃

¹²Sie gleichen dem Löwen, der zu zerreißen begehrt, und dem jungen Leu, der in der Höhle lauert.

¹²דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃

¹³Stehe auf, o HERR, komm ihm zuvor, demütige ihn, errette meine Seele von dem Gottlosen durch dein Schwert,

¹³קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃

¹⁴von den Leuten durch deine Hand, o HERR, von den Leuten dieser Welt, deren Teil im Leben ist, und deren Bauch du füllst mit deinem Schatze; sie haben Söhne genug und lassen ihr Übriges ihren Kindern.

¹⁴ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃

¹⁵Ich aber werde schauen dein Antlitz in Gerechtigkeit, an deinem Anblick mich sättigen, wenn ich erwache.

¹⁵אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃