1[] <<Εις τον πρωτον μουσικον. Ωιδη ψαλμου.>> Αλαλαξατε εις τον Θεον, πασα η γη.
1למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃
2Ψαλατε την δοξαν του ονοματος αυτου· καμετε ενδοξον τον υμνον αυτου.
2זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃
3Ειπατε προς τον Θεον, Ποσον ειναι φοβερα τα εργα σου δια το μεγεθος της δυναμεως σου, υποκρινονται υποταγην εις σε οι εχθροι σου.
3אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃
4Πασα η γη θελει σε προσκυνει και ψαλμωδει εις σε· θελουσι ψαλμωδει το ονομα σου. Διαψαλμα.
4כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃
5Ελθετε και ιδετε τα εργα του Θεου· ειναι φοβερος εις τας πραξεις προς τους υιους των ανθρωπων.
5לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃
6Μετεβαλε την θαλασσαν εις ξηραν· πεζοι διεβησαν δια του ποταμου· εκει ευφρανθημεν εις αυτον.
6הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃
7Δια της δυναμεως αυτου δεσποζει εις τον αιωνα· οι οφθαλμοι αυτου επιβλεπουσιν επι τα εθνη· οι αποσταται ας μη υψονωσιν εαυτους. Διαψαλμα.
7משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃
8[] Ευλογειτε, λαοι, τον Θεον ημων, και καμετε να ακουσθη η φωνη της αινεσεως αυτου·
8ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃
9οστις διαφυλαττει εν ζωη την ψυχην ημων και δεν αφινει να κλονιζωνται οι ποδες ημων.
9השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃
10Διοτι συ ηρευνησας ημας, Θεε· εδοκιμασας ημας, ως δοκιμαζεται το αργυριον.
10כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃
11Ενεβαλες ημας εις το δικτυον· εθεσας βαρυ φορτιον επι τα νωτα ημων.
11הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃
12Επεβιβασας ανθρωπους επι τας κεφαλας ημων· διηλθομεν δια πυρος και υδατος· και εξηγαγες ημας εις αναψυχην.
12הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃
13[] Θελω εισελθει εις τον οικον σου με ολοκαυτωματα· θελω σοι αποδωσει τας ευχας μου,
13אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃
14τας οποιας επροφεραν τα χειλη μου, και ελαλησε το στομα μου, εν τη θλιψει μου.
14אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃
15Παχεα ολοκαυτωματα κριων θελω σοι προσφερει μετα θυμιαματος· θελω προσφερει βοας μετα τραγων. Διαψαλμα.
15עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃
16Ελθετε, ακουσατε, παντες οι φοβουμενοι τον Θεον· και θελω διηγηθη οσα εκαμεν εις την ψυχην μου.
16לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃
17Προς αυτον εβοησα δια του στοματος μου, και υψωθη δια της γλωσσης μου.
17אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃
18Εαν εθεωρουν αδικιαν εν τη καρδια μου, ο Κυριος δεν ηθελεν ακουσει·
18און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃
19αλλ' ο Θεος βεβαιως εισηκουσεν· επροσεξεν εις την φωνην της προσευχης μου.
19אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃
20Ευλογητος ο Θεος, οστις δεν απεμακρυνε την προσευχην μου και το ελεος αυτου απ' εμου.
20ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃