1ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃
1巴比倫王忘記自己的夢尼布甲尼撒在位第二年，他作了夢，因此心裡煩亂，不能入睡。
2ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃
2於是王吩咐人把術士、用法術的、行邪術的和迦勒底人都召來，要他們把王的夢告訴王。他們來了，站在王面前。
3ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃
3王對他們說：“我作了一個夢，心裡煩亂，我要知道這是甚麼夢。”
4וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא׃
4迦勒底人用亞蘭話對王說：“願王萬歲！請把那夢告訴僕人，我們好解釋夢的意思。”
5ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃
5王回答迦勒底人說：“我已經定旨：如果你們不把那夢和夢的意思向我說明，就必被碎屍萬段，你們的家必成為廢墟。
6והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃
6如果你們能把那夢和夢的意思向我解釋，就必從我這裡得禮物、獎賞和大尊榮，所以你們要把夢和夢的意思向我解釋。”
7ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃
7他們第二次回答王說：“請王把夢告訴僕人，我們好解釋夢的意思。”
8ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃
8王回答說：“我清楚知道你們企圖拖延時間，因為你們看出我已經定旨。
9די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃
9如果你們不把那夢向我說明，只有一個辦法對付你們。你們串通在我面前胡言亂語，希望時勢有所改變。你們現在要把夢告訴我，好使我知道你們真能把夢的意思向我解釋。”
10ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי׃
10迦勒底人無法說出王的夢迦勒底人在王面前回答說：“世上沒有人能把王所問的事說出來，因為從來沒有一個偉大和有權勢的君王向術士、用法術的和迦勒底人詢問過這樣的事。
11ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי׃
11王所問的事很難答，除了那不和世人同住的神明以外，沒有人能在王面前把這事說出來。”
12כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃
12因此，王大發烈怒，下令殺絕巴比倫所有的智慧人。
13ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃
13於是王的御旨發出，要把智慧人都殺死；人就尋找但以理和他的同伴，要殺死他們。
14באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃
14但以理求王寬限那時，王的護衛長亞略出來，要殺死巴比倫的智慧人，但以理就婉轉機敏地向他詢問；
15ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃
15但以理對王的護衛長亞略說：“王的命令為甚麼這樣嚴厲呢？”亞略就把這事告訴但以理。
16ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא׃
16但以理就進去，求王寬限，使他可以把那夢的意思為王解釋。
17אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃
17 神把夢的意義指示但以理但以理回到自己的家裡，把這事告訴他的同伴哈拿尼雅、米沙利和亞撒利雅，
18ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל׃
18要他們為這隱祕的事祈求天上的 神憐憫，免得但以理和他的同伴與巴比倫其餘的智慧人一同滅亡。
19אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃
19於是這隱祕的事在夜間的異象中給但以理顯明了。但以理就稱頌天上的 神。
20ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא׃
20但以理說：“願 神的名得稱頌，從永遠直到永遠，因為智慧和能力都是屬他的。
21והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃
21他改變時間、季節；他廢王、立王；他賜智慧給智慧人，賜知識給聰明人。
22הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא׃
22他顯明深奧和隱密的事，他洞悉暗中的一切，因為光明與他同住。
23לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא׃
23我列祖的 神啊！我感謝你，讚美你！你把智慧和能力賜了給我；我們向你所求的，現在你已向我顯明，把王的事告訴了我們。”
24כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃
24但以理入宮見王於是但以理進去見亞略，就是王委派去殺絕巴比倫的智慧人的，對他這樣說：“不要殺絕巴比倫的智慧人；請把我帶到王面前，我要把夢的意思向王解釋。”
25אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃
25亞略就急忙把但以理帶到王面前，對王這樣說：“我在被擄的猶大人中找到一個能把夢的意思向王說明的人。”
26ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה׃
26王問稱為伯提沙撒的但以理說：“你能向我說明我所見的夢和夢的意思嗎？”
27ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃
27但以理在王面前回答說：“王所問的那隱祕的事，沒有智慧人、用法術的、術士和占星家能向王解釋；
28ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃
28只有一位在天上的 神能把一切隱祕的事顯明；他已經把日後將要發生的事告訴你尼布甲尼撒王了。你的夢和你躺在床上時腦海中出現的異象就是這樣：
29אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא׃
29王啊！你躺在床上時，想到日後將要發生的事，那顯明隱祕事的 神就把將要發生的事向你說明了。
30ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃
30現在這隱祕的事向我顯明，並不是因為我的智慧勝過所有的人，而是要使王知道夢的意思和你心想明白的事。
31אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃
31復述夢境“王啊！你正在觀看，看見有一座大像，那像甚高，非常光耀，豎立在你面前，樣貌十分可怕。
32הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃
32這像的頭是純金的，胸膛和手臂是銀的，腹和腰是銅的，
33שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף׃
33腿是鐵的，腳是鐵和泥混雜的。
34חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃
34你正觀看的時候，有一塊非人手鑿成的石頭，擊在那座大像鐵和泥混雜的腳上，把腳砸碎了。
35באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃
35於是鐵、泥、銅、銀、金都一同砸得粉碎，好像夏天禾場上的糠秕，被風吹散，無處可尋；那打碎這像的石頭卻變成一座大山，充滿全地。
36דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא׃
36詳解夢義“這就是那夢，現在我們要在王面前講解那夢的意思。
37אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך׃
37王啊！你是萬王之王，天上的 神已經把國度、權柄、能力和尊榮都賜給你；
38ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃
38也把散居在各處的世人、田野的走獸和空中的飛鳥，都交在你手裡，使你管理這一切。你就是那金頭。
39ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃
39在你以後，另一國將興起，不及於你。後有第三國，就是那銅的，要統治全地。
40ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃
40還有第四國，堅強如鐵，因為鐵能砸碎擊破萬物；鐵怎樣壓碎一切，那國也要照樣砸碎一切。
41ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃
41正如你看見那像的腳和腳趾是窯匠的泥和鐵混雜的，那國也必分裂；正如你看見鐵和陶泥混合在一起，那國也必有鐵的堅硬。
42ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃
42那些腳趾是鐵和泥混雜的，那國也必是部分堅強，部分脆弱。
43די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא׃
43你怎樣看見鐵和陶泥混合在一起，那國的人也必和列國的人通婚混雜，卻不能彼此聯合，正如鐵和泥不能混雜一樣。
44וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃
44那些王在位的時候，天上的 神必興起另一個永不滅亡的國，國權必不歸給別族的人。這國必砸碎毀滅其他各國；並且這國必存到永遠。
45כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃
45正如你看見那塊從山而出，非人手鑿成的石頭，把鐵、銅、泥、銀和金都砸碎了，偉大的 神已把日後必有的結局都告訴王了。這夢是確實的，夢的意思也是準確的。”
46באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃
46王高抬並重賞但以理尼布甲尼撒王俯伏在地，向但以理下拜，又下令向但以理獻上供物和香品。
47ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃
47王對但以理說：“你們的 神真是萬神之神，萬王之王，又是顯明隱祕事的，因為你能把這隱祕的事顯明出來。”
48אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל׃
48於是王提升但以理，賜他許多貴重的禮物，使他管理巴比倫全省，又立他為總長，管理巴比倫所有的智慧人。
49ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃
49但以理求王，王就委派沙得拉、米煞、亞伯尼歌管理巴比倫省的政務；但以理卻在朝中侍立。