1אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃
1引言：摩西憶述往事以下是摩西在約旦河東的曠野，疏弗對面的亞拉巴，就是在巴蘭和陀弗、拉班、哈洗錄、底撒哈之間，向以色列人所說的話。
2אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃
2從何烈山經過西珥山的路，到達加低斯．巴尼亞，共有十一天的路程。
3ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃
3出埃及以後第四十年十一月一日，摩西照著耶和華吩咐他一切關於以色列人的話，都告訴了他們。
4אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃
4當時，他已經擊敗了住在希實本的亞摩利人的王西宏，和住在亞斯他錄與以得來的巴珊王噩。
5בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃
5摩西在約旦河東的摩押地，開始講解這律法，說：
6יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃
6“耶和華我們的 神，在何烈山告訴我們：‘你們在這山上住夠了；
7פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃
7現在你們要轉回，起程到亞摩利人的山地去，到那些住在亞拉巴、山地、低地、南地、沿海一帶、迦南人的地、黎巴嫩，直到大河，就是幼發拉底河一帶的地方去。
8ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃
8看哪，我把這地擺在你面前，你們要進去，佔領這地為業，就是耶和華向你們列祖亞伯拉罕、以撒、雅各起誓應許給他們和他們的後裔的地。’
9ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃
9選立智慧人為首領（出18:13~27）“那時，我曾經對你們說：‘你們的重擔，我獨自一人無法擔當。
10יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃
10耶和華你們的 神使你們多起來；你們看，你們今日像天上的星那樣多。
11יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃
11願耶和華你們列祖的 神，使你們比現在更多千倍，又照著他應許你們的話，賜福給你們。
12איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃
12我獨自一人怎能擔得起你們的重擔、責任和你們爭訟的事呢？
13הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃
13你們要按著支派選出一些有智慧、有見識、有經驗的人，我就立他們作你們的首領。’
14ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃
14你們回答我，說：‘你吩咐我們作的事很好。’
15ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃
15我就選出你們眾支派中的領袖，就是有智慧有經驗的人；按著你們的支派，立他們作管理你們的首領，就是作千夫長、百夫長、五十夫長、十夫長和其他官長。
16ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃
16“那時，我吩咐你們的審判官，說：‘你們在兄弟中聽訟，無論是兄弟彼此訴訟，或是與同居的外地人訴訟，都要按著公義審判。
17לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃
17審判的時候，不可偏袒人；無論貴賤尊卑，都要一樣地聽訟；不可怕人的情面，因為審判是屬於 神的；如果你們遇見難斷的案件，可以呈到我這裡來，讓我審斷。’
18ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃
18那時，我把你們當作的一切事，都吩咐了你們。
19ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃
19派人前往窺探迦南地（民13:1~24）“我們照著耶和華我們的 神吩咐我們的，從何烈山起行，走過你們所見那大而可怕的曠野，沿著到亞摩利人山地的路而行；後來到了加低斯．巴尼亞。
20ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃
20我對你們說：‘你們已經到了亞摩利人的山地，就是耶和華我們的 神賜給我們的。
21ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃
21看哪，耶和華你的 神已經把這地擺在你面前；你要照著耶和華你列祖的 神告訴你的上去，佔領那地；不要害怕，也不要驚惶。’
22ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃
22你們眾人都走到我這裡來，說：‘我們要先派些人去，替我們窺探那地，然後把我們上去該走哪一條路，該進哪些城，向我們回報。’
23וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃
23這話我很同意，就從你們中間選了十二個人，每支派一人。
24ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃
24於是他們轉身出發，上了山地，到了以實各谷，窺探那地。
25ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃
25他們手裡拿著那地的果子，帶下來到我們這裡，並且向我們回報，說：‘耶和華我們的 神要賜給我們的地是美地。’
26ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃
26眾民缺乏信心（民13:25~33）“但你們不肯上去，竟違背了耶和華你們的 神的吩咐；
27ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃
27你們在帳幕裡抱怨，說：‘耶和華因為恨我們，所以把我們從埃及地領出來，要把我們交在亞摩利人手中，消滅我們。
28אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃
28我們上哪裡去呢？我們的兄弟使我們心灰意冷，說：那地的人比我們高大；他們的城邑又大又堅固，高聳入天；我們在那裡還看見有亞衲族的人。’
29ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃
29我就對你們說：‘不要驚恐，不要害怕他們。
30יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃
30耶和華你們的 神，就是那走在你們前面的那一位，他必為你們作戰，好像他在埃及，在你們面前，為你們所行的一切一樣，
31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃
31並且在曠野裡，你們也看見了耶和華你們的 神，怎樣在你們所行的一切路上，背負你們，好像人背負自己的兒子一樣，直到你們來到了這地方。’
32ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃
32雖然這樣，你們還是不信耶和華你們的 神；
33ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃
33他在路上走在你們前面，為你們尋找安營的地方；夜間用火柱，日間用雲彩，指示你們當走的路。
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃
34眾民的懲罰（民14:20~45）“耶和華聽見了你們說話的聲音，就惱怒，起誓說：
35אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃
35‘這個邪惡世代的人，連一個也不能看見我起誓應許賜給他們列祖的美地；
36זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃
36只有耶孚尼的兒子迦勒可以看見；並且我要把他踏過的地賜給他和他的子孫，因為他專心跟從了我耶和華。’
37גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃
37因為你們的緣故，耶和華也向我發怒，說：‘你也不能進入那地；
38יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃
38但是站在你面前侍候你的嫩的兒子約書亞，他可以進到那裡去；你要鼓勵他，因為他要使以色列人承受那地為業。
39וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃
39還有你們的小孩子，你們說要被擄掠的，和你們的兒女，就是今天還不知道善惡的，他們都要進入那地；我要把那地賜給他們，他們要佔領那地。
40ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃
40至於你們，你們要轉回，經往紅海的路，起程到曠野裡去。’
41ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃
41“那時你們回答我，說：‘我們得罪了耶和華；現在我們願意照著耶和華我們 神的一切吩咐，上去作戰。’於是你們都預備了兵器，輕率地上山去了。
42ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
42耶和華對我說：‘你要對他們說：“你們不要上去，也不要作戰，因為我不在你們中間，免得你們在仇敵面前被擊敗。”’
43ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃
43我就告訴你們，你們卻不聽從，竟違背耶和華的吩咐，擅自上山去了。
44ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃
44住在那山上的亞摩利人，就出來攻擊你們，好像蜂群一樣追趕你們，在西珥擊殺你們，直到何珥瑪。
45ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃
45你們就回來，在耶和華面前哭，但耶和華不聽你們的聲音，也不向你們側耳。
46ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃
46於是你們在加低斯住了許多日子。”