1ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה׃
1便．哈达进攻亚哈
2וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה׃
2他派遣一些使者进城去见以色列王亚哈，对他说：“便．哈达这样说：
3ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם׃
3‘你的银子，你的金子都是我的；你的妻子和你最健壮的儿女也是我的。’”
4ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי׃
4以色列王回答说：“我主我王啊，就照着你所说的，我和我所有的一切都可以归你。”
5וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃
5那些使者再来说：“便．哈达这样说：‘我曾经差派人对你说：你要把你的银子，你的金子，你的妻子和你的儿女都给我。
6כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃
6明天大约这个时间，我要差派我的臣仆到你那里去；他们要搜查你的王宫和你臣仆的家；凡是他们看为宝贵的，他们都要下手拿走。’”
7ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃
7以色列王把国中所有的长老都召了来，对他们说：“请你们想想，看这人怎样的麻烦，他曾经差派人来我这里要我的妻子、我的儿女、我的银子和我的金子，我都没有拒绝他。”
8ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה׃
8众长老和人民对王说：“不要听从他，也不要答应他。”
9ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃
9于是亚哈对便．哈达的使者说：“请你们告诉我主我王说：‘王第一次差派人来向你仆人所要的一切，我都必照办；可是这次所要的，我却不能照办。’”于是使者去了，把这些话回复便．哈达。
10וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃
10便．哈达又差派人去见亚哈说：“撒玛利亚的尘土若是足够跟从我的人每人捧一捧的话，愿神明惩罚我，并且加倍惩罚我。”
11ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃
11以色列王回答说：“你们去告诉他，佩戴武器的人，不可像解除武器的那样自夸。”
12ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר׃
12便．哈达与众王正在帐棚里喝酒，一听见了这话，就对他的臣仆说：“你们列队进攻。”他们就列队进攻那城。
13והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃
13先知预言便．哈达必败这时，忽然有一个先知前来见以色列王亚哈，说：“耶和华这样说：‘你看见这些强大的军兵吗？看啊，今天我必把他们交在你手里，你就知道我是耶和华。’”
14ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה׃
14亚哈问：“借着谁呢？”先知回答：“耶和华这样说：‘借着跟从各省省长的年轻人。’”亚哈又问：“谁先开战呢？”先知说：“是你。”
15ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים׃
15于是亚哈数点了跟从各省省长的年轻人，共有二百三十二人。以后，他又数点所有的人民，以色列众民共有七千人。
16ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו׃
16亚兰人败逃在正午，便．哈达与帮助他的三十二个王正在帐棚里痛饮的时候，他们出发了。
17ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃
17跟从各省省长的年轻人首先出发。便．哈达派人去察看，他们回报他说：“有人从撒玛利亚出来了。”
18ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃
18便．哈达说：“如果他们是为了求和出来，你们要活捉他们；如果他们是为了争战出来，你们也要活捉他们。”
19ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃
19从城里出来的这些人，就是跟从各省省长的年轻人，军兵跟在他们后面。
20ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים׃
20他们各人遇见对手就杀。亚兰人逃跑，以色列人追赶他们。亚兰王便．哈达骑着马，与一些骑兵一起逃走。
21ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה׃
21以色列王出来，攻打战马和战车，大大地击败了亚兰人。
22ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃
22先知警告亚哈那先知前来见以色列王，对他说：“你要自强，留意看看你所要预备的，因为明年春天亚兰王必再上来攻击你。”
23ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם׃
23亚兰王的臣仆对亚兰王说：“以色列人的神是山神，所以他们比我们强；但我们若是在平原上与他们争战，我们必比他们强大。
24ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃
24王应该这样作：把众王各人的职务解除，另立军官代替他们；
25ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃
25又照着王损失的军兵的数目，招募一支新的军队，照数补充战马和战车。然后我们可以与他们在平原上作战，我们必定比他们强。”王听从他们的话，并且这样行了。
26ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל׃
26便．哈达再战再败过了年，便．哈达数点了亚兰人，就上到亚弗去，要与以色列人争战。
27ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ׃
27以色列人数点人数，预备了粮食，就去迎战亚兰人。以色列人对着他们安营，好像两小群山羊羔；亚兰人却满布了那地。
28ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה׃
28有一位神人前来对以色列王说：“耶和华这样说：‘因为亚兰人说耶和华是山神，不是平原的神，所以我要把这些强大的军兵交在你手里，你们就知道我是耶和华。’”
29ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד׃
29以色列人和亚兰人相对安营，共七天。到了第七日，两军终于接战了。那一天，以色列人杀了亚兰人步兵十万。
30וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר׃
30余下来的都逃入亚弗城里，城墙倒塌，压死了余下来的二万七千人。便．哈达也逃到城里来，躲进一间密室里。
31ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך׃
31他的臣仆对他说：“我们听说以色列家的王都是仁慈的王；我们不如腰束麻布，头套绳索，出去投降以色列王，或许他会使你的性命存活。”
32ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃
32于是他们腰束麻布，头套绳索，来见以色列王，对他说：“你的仆人便．哈达说：‘求你使我的性命存活！’”亚哈说：“他还活着吗？他是我的兄弟！”
33והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה׃
33那些人认为这些话是个吉兆，急忙抓住他的话，说：“便．哈达是王的兄弟！”亚哈说：“你们去请他来。”便．哈达出来见王，亚哈就去请他上车。
34ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו׃
34便．哈达对王说：“我父亲从你父亲夺得的众城，我都必还给你；你可以为自己在大马士革设立市场，像我父亲在撒玛利亚设立市场一样。”亚哈说：“我与你立了这样的约，就放你去。”于是他和便．哈达立了约，就放他走了。
35ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃
35先知责备亚哈放走敌人先知门徒中有一个人奉耶和华的命令对他的一个同伴说：“你打我吧！”可是，那人却不肯打他。
36ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃
36他就对那人说：“因为你不听从耶和华的话，你一离开我，就必有狮子咬死你。”那人一离开他，果然遇见了狮子，把他咬死。
37וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃
37先知的门徒又遇见另一个人，对他说：“你打我吧！”那人就打他，把他打伤。
38וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃
38于是那先知去了，在路旁等候王。他用头巾蒙住自己的眼睛，把自己改了装。
39ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃
39王从那里经过的时候，他向王呼叫说：“你仆人出征，在战阵之中，忽然有一个人转过来，带了另一个人来见我，说：‘你看守这个人，他若是走失了，就要你替他偿命，否则你要支付三十公斤银子。’
40ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃
40你仆人正在忙这忙那的时候，那人就不见了。”以色列王对他说：“你的判案就是这样，你已经自己判决了。”
41וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃
41他急忙把蒙在眼上的头巾除下，以色列王就认出他是一个先知。
42ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃
42先知对王说：“耶和华这样说：因为你把我要灭绝的人从你手中放走，所以要你替他偿命。要你的人民抵偿他的人民。”
43וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃
43于是以色列王闷闷不乐回到撒玛利亚，自己的王宫里去了。