1ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃
1约拿单暗助大卫
2ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃
2约拿单对他说：“绝对没有这事，你必不会死。我父亲作事，无论大小，没有不让我知道的，为什么这事他偏要隐瞒我呢？不会这样的。”
3וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃
3大卫再起誓说：“你父亲一定知道我在你眼中蒙恩，就心里想：‘不要让约拿单知道这事，免得他伤心。’可是，我指着永活的耶和华，又指着你的性命起誓，我离死只差一步。”
4ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃
4约拿单对大卫说：“你心里想要什么，我必为你作成。”
5ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃
5大卫就对约拿单说：“你看，明天是初一，我本该与王一同坐席。但是，求你容我去藏在田里，直到后天晚上。
6אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃
6如果你父亲不见我在座，你就说：‘大卫恳求我让他赶回他的本城伯利恒去，因为他全家在那里有献年祭的事。’
7אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃
7如果你父亲这样说：‘好！’那么仆人就平安无事了；如果他大大发怒，你就知道，他决意要害我了。
8ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃
8求你以慈爱待仆人，因为你曾与仆人在耶和华面前立盟约。如果我有罪孽，你就亲手把我杀死，为什么要把我交给你父亲呢？”
9ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃
9约拿单说：“绝对没有这事，如果我知道我父亲决意要害你，我会不告诉你吗？”
10ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃
10大卫对约拿单说：“如果你父亲严厉地回答你，谁来告诉我呢？”
11ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃
11约拿单对大卫说：“你来，我们出到田里去吧！”他们二人就出到田里去了。
12ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃
12约拿单对大卫说：“愿耶和华以色列的 神作证，明天或后天约在这个时候，我探出了我父亲的意思，如果他对你有好感，那时我会不派人来告诉你吗？
13כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃
13假如我父亲有意要害你，我若是不告诉你，不让你走，不使你平平安安地离去，愿耶和华加倍惩罚我。愿耶和华与你同在，好像从前与我父亲同在一样。
14ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃
14我活着的时候，求你以耶和华的慈爱待我，使我不致于死。
15ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃
15我死了以后，耶和华从地上一一剪除大卫的仇敌的时候，你也不可向我的家永远断绝你的慈爱。”
16ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃
16于是约拿单与大卫家立盟约，说：“愿耶和华借大卫仇敌的手追讨违背盟约的罪。”
17ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃
17约拿单由于爱大卫，就使大卫再起誓；他爱大卫如同爱自己的命。
18ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃
18约拿单对大卫说：“明天是初一，因为你的座位空着，人必注意到你不在。
19ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃
19到后天，你要赶快下去，到你以前出事那天藏身的地方，在以色磐石旁边等候。
20ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃
20我要向磐石旁边射三支箭，好像射箭靶一样。
21והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃
21然后，我要派一个仆人去，说：‘你去把箭找回来。’如果我对那仆人说：‘看哪！箭在你的后面，把箭拿回来。’你就可以回来，因为我指着永活的耶和华起誓，你必平安无事。
22ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃
22如果我对仆人说：‘看哪！箭在你的前面。’你就要离去，因为是耶和华打发你去的。
23והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃
23至于你我之间所说的这事，有耶和华永远在你我之间作证。”
24ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃
24扫罗怒责约拿单于是大卫在田里藏起来。到了初一，王坐席吃饭。
25וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃
25王照常坐在他的座位上，就是靠墙的座位，约拿单坐在对面，押尼珥坐在扫罗旁边，大卫的座位却空着。
26ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃
26那天扫罗没有说什么，因为他心里想：“这是恰巧的事，或许大卫沾染了不洁，还没有得到洁净。”
27ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃
27次日，就是初二，大卫的座位仍是空着。于是扫罗问他的儿子约拿单：“为什么耶西的儿子昨天今天都没有来吃饭呢？”
28ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃
28约拿单回答扫罗：“大卫恳切地求我让他回伯利恒去。
29ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃
29他说：‘求你让我去，因为我们的家在城里有献祭的事，我哥哥吩咐我去。所以，我若是在你眼前蒙恩，求你让我离开，看看我的哥哥们。’因此，大卫没有来赴王的筵席。”
30ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃
30于是扫罗向约拿单发怒，对他说：“你这邪僻悖逆妇人所生的，我岂不知道你喜悦耶西的儿子，自取羞辱，也羞辱生你的母亲吗？
31כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃
31因为只要耶西的儿子还活在这世上，你和你的国就不能稳固。现在，你要派人去把他抓到我这里来，因为他是该死的。”
32ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃
32约拿单回答他父亲扫罗说：“为什么要把他处死呢？他作了什么事呢？”
33ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃
33扫罗向着约拿单把枪掷过去，要刺杀他。约拿单就知道，他父亲已经决意要杀死大卫。
34ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃
34约拿单怒气冲冲地从席间退去，初二这天，他没有吃饭；因为他父亲羞辱了大卫，他就为大卫担忧。
35ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃
35大卫与约拿单泣别到了早晨，约拿单照着与大卫约定的时候，出到田里去，有一个小童与他在一起。
36ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃
36他对那童仆说：“你跑去，把我所射的箭找回来。”那童仆跑去的时候，约拿单就把箭射到他前面。
37ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃
37那童仆到了约拿单的箭射到的地方，约拿单就在那童仆的背后喊叫：“箭不是在你的前面吗？”
38ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃
38约拿单又在那童仆的背后喊叫：“赶快跑去！不要停留！”那童仆就把箭拾起来，回到他主人那里去。
39והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃
39那童仆一点也不知道这是什么意思，只有约拿单和大卫知道。
40ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃
40约拿单把自己的武器交给他的童仆，对他说：“你带回城里去吧！”
41הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃
41那童仆一离去，大卫就从石堆的南边起来，脸伏于地，叩拜了三次。二人互相亲嘴，相对哭泣，大卫哭得更悲痛。
42ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃
42约拿单对大卫说：“你平平安安走吧！我们二人曾指着耶和华的名起誓说：‘愿耶和华在你我之间，也在我的后裔和你的后裔之间作证，直到永远。’”大卫就起身离开，约拿单也回城里去了（“大卫就起身离开，约拿单也回城里去了。”在《马索拉抄本》为21:1）。