1אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃
1财富享乐都是虚空
2לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃
2对嬉笑，我说：“那是狂妄”；对享乐，我说：“这有什么作用呢？”
3תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃
3我心里筹思，怎样用酒使我的身体畅快，又保持愚昧，但我的内心仍由智慧引导；直到我看明世人，在诸天之下一生有限的年日中所行的，对他们有益的是什么。
4הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃
4我大事发展：为自己建造房屋，栽种葡萄园，
5עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃
5修造园囿，在园中栽种各类果树，
6עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃
6挖造水池，用来浇灌培植树木的林园。
7קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃
7我买了仆婢，也有生在家中的奴仆；又拥有大群牛羊，胜过任何比我先在耶路撒冷的人所拥有的。
8כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃
8我又为自己积蓄金银，以及列王和各省的财宝。我又为自己招募男女歌手，收纳许多妃嫔，是世人所以为乐的。
9וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃
9于是我就日渐昌大，超过任何比我先在耶路撒冷的人；我的智慧仍然与我同在。
10וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃
10我眼中所求的，我都不禁止；我心所喜欢的，我都没抑制。我的心因我的一切劳碌而快乐，这就是我从一切劳碌中所得的分。
11ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃
11然后，我省察我手所作的一切，和我劳碌所成就的，想不到一切都是虚空，都是捕风，在日光之下毫无益处。
12ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃
12智愚同一命运都是虚空我转过来观察智慧、狂妄和愚昧。王的继承人还能作什么呢？只不过作先前作过的罢了。
13וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃
13于是我看出智慧胜过愚昧，如同光明胜过黑暗一样。
14החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃
14智慧人的眼目明亮，愚昧人却走在黑暗中。我也知道同一的命运要临到这两种人身上。
15ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃
15我自己心里说：“临到愚昧人身上的，也必临到我身上；那么，我为什么要更有智慧呢？”于是我心里说：“这也是虚空。”
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
16因为智慧人和愚昧人一样，没有人永远记念他们，在未来的日子里，都会被人遗忘。可叹智慧人跟愚昧人一样，终必死亡。
17ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃
17因此我恨恶生命，因为在日光之下所发生的事，都使我厌烦。一切都是虚空，都是捕风。
18ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃
18劳碌一生都是虚空我恨恶我的一切劳碌，就是我在日光之下的劳碌，因为我不得不把劳碌的成果留给后人。
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃
19那人将来是智是愚，有谁晓得呢？可是他竟要掌管一切我劳碌得来的，就是我在日光之下用智慧得来的。这又是虚空。
20וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃
20于是我转念，对日光之下我所劳碌的一切，心感绝望；
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
21因为人用智慧、知识和技能所劳碌得来的，却必须留给未曾劳碌的人为分。这也是虚空，是极大的憾事。
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃
22人的一切劳碌和操心，就是他在日光之下所劳碌的，对自己有什么益处呢？
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃
23其实终其一生，他的担子既痛苦又烦恼，在夜间也不能安心。这也是虚空。
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
24人生享乐皆 神所赐人最好是吃喝，在自己的劳碌中自得其乐；我看这也是出于 神的手。
25כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃
25离开了他（“他”按照《马索拉抄本》应作“我”；现参照《七十士译本》翻译），谁能有吃的呢？谁能享乐呢？
26כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃
26 神把智慧、知识和喜乐赐给他所喜悦的人，却使罪人作收集和积聚的差事，把所得的归给 神所喜悦的人。这也是虚空，也是捕风。