1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃
1瘟疫之灾
2כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃
2如果你拒绝他们离开这里，仍然强留他们，
3הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃
3看哪，耶和华的手必用严重的瘟疫加在你田间的牲畜身上，加在马、驴、骆驼、牛群、羊群身上。
4והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃
4耶和华必把以色列的牲畜和埃及人的牲畜分别出来；所有属于以色列人的，一只也不死去。’”
5וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃
5耶和华就定了时候，说：“明天耶和华必在此地行这事。”
6ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃
6第二天，耶和华就行了这事，埃及人全部的牲畜都死了；可是属于以色列人的牲畜，一只也没有死去。
7וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃
7法老派人去看，果然看见属于以色列人的牲畜，连一只也没有死去。法老的心还是刚硬，不肯让以色列人离开。
8ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃
8疮灾耶和华对摩西和亚伦说：“你们要两手拿满炉灰，摩西要在法老眼前把炉灰向天上扬起来。
9והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃
9这炉灰必在埃及全地变为微尘，在埃及全地的人和牲畜身上就必生出疹病和脓疮。”
10ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃
10摩西和亚伦取了炉灰，站在法老面前；摩西把炉灰向天上扬起来，人和牲畜身上就生出了疹病和脓疮。
11ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃
11众术士因为生了疮的缘故，不能站在摩西的面前；因为众术士和所有埃及人身上都生了疮。
12ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃
12耶和华使法老心里刚硬，他就不肯听摩西和亚伦的话，就像耶和华对摩西所说的。
13ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃
13耶和华对摩西说：“你要清早起来，站在法老面前，对他说：‘耶和华希伯来人的 神这样说：“让我的人民离开这里，使他们可以事奉我。
14כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃
14因为这一次我要降下我的一切灾祸，打击你和你的臣仆及人民，为要使你知道在全地上没有神像我的。
15כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃
15如果我现在伸手用瘟疫击打你和你的人民，你就早已从地上消灭了。
16ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃
16然而我使你存留，是为了使你看见我的能力，并且在全地上传讲我的名。
17עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃
17你仍然向我的人民自高，不让他们离开吗？
18הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃
18看哪，明天大约这个时候，我必降下极重的冰雹，在埃及自建国以来，直到现在，未曾有过这样的冰雹的。
19ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃
19所以，你现在要派人去，把你的牲畜和田间所有属于你的，都收聚到安全的地方；因为凡在田间发现的人和牲畜而不收回家里去的，冰雹必落在他们身上，他们就必死亡。”’”
20הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃
20法老的臣仆中有惧怕耶和华这话的，就叫他的仆人和牲畜进屋里来。
21ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃
21但那不把耶和华这话放在心上的，却把他的仆人和牲畜留在田里。
22ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃
22雹灾耶和华对摩西说：“你要向天伸杖，使埃及全地都有冰雹，落在人身上、在牲畜身上和埃及地田间所有的蔬菜上。”
23ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃
23摩西把手杖向天一伸，耶和华就打雷（“打雷”原文作“ 神的声音”）下雹，有火落在地上；耶和华使冰雹降在埃及地上。
24ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃
24那时有了冰雹，冰雹与火混杂在一起，十分严重；埃及全地自从建国以来，未曾有过这样的冰雹。
25ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃
25在埃及全地，冰雹把田间的一切，连人和牲畜都击打了；冰雹又把田间的一切蔬菜击打了，也把田间的一切树木打断了。
26רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃
26只有在以色列人所在的歌珊地，没有冰雹。
27וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃
27于是，法老把摩西和亚伦召了来，对他们说：“这一次我犯了罪了；耶和华是公义的，我和我的人民是有罪的。
28העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃
28请你们祈求耶和华吧，因为这雷声和冰雹已经够了；我决意让你们离开，你们不可再留在这里。”
29ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃
29摩西回答法老：“我一出城，就必向耶和华伸手祷告，雷声就必止住，也不再有冰雹了，好使你知道大地是属于耶和华的。
30ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃
30至于你和你的臣仆，我知道你们在耶和华 神的面前还是没有惧怕的心。”
31והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃
31那时，麻和大麦被冰雹击打了，因为大麦已经吐穗，麻也开了花。
32והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃
32只是小麦和粗麦却没有被击打，因为它们还没有长成。
33ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃
33摩西离开法老出城去了，就向耶和华伸手祷告，雷声和冰雹就止住了，雨也不再倾倒在地上了。
34וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃
34法老看见雨水、冰雹和雷声都止住了，就更加犯罪，他和他的臣仆都心里刚硬。
35ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃
35法老的心刚硬，不肯让以色列人离开，就像耶和华借着摩西所说的。