1וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃
1雅各思念故乡
2וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃
2雅各也注意到拉班的脸色，对自己不像从前那样了。
3ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃
3那时，耶和华对雅各说：“你要回到你列祖之地，到你的亲族那里去，我必与你同在。”
4וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃
4雅各就派人把拉结和利亚叫到田间的羊群那里去，
5ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃
5对她们说：“我注意到你们父亲的脸色，对我不像从前那样了；但是我父亲的 神与我同在。
6ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃
6我尽了我的力量来服事你们的父亲，这是你们知道的；
7ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃
7你们的父亲却欺骗了我，十次更改了我的工资；但 神不容许他伤害我。
8אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃
8如果他说：‘有斑点的算是你的工资’，羊群所生的全部都有斑点；如果他说：‘有条纹的算是你的工资’，羊群所生的全部有条纹。
9ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃
9这样， 神把你们父亲的牲畜夺来，赐给我了。
10ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃
10有一次，羊群交配的时候，我在梦中举目观看，看见爬在母羊身上的公山羊，都是有条纹、有斑点和有花斑的。
11ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃
11 神的使者在梦中对我说：‘雅各。’我说：‘我在这里。’
12ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃
12他说：‘你举目观看，所有爬在母羊身上的公山羊，都是有条纹、有斑点和有花斑的，因为拉班向你所作的一切，我都看见了。
13אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃
13我就是伯特利的 神，你曾经在那里用油膏过石柱，又在那里向我许过愿。现在你要起程，离开这地，回到你的亲族那里去吧。’”
14ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃
14拉结和利亚回答雅各，说：“在我们父亲的家里，我们还有可得的分和产业吗？
15הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃
15他不是把我们看作外人吗？因为他把我们卖了，吞没了我们的身价。
16כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃
16 神从我们父亲夺回来的一切财物，都是属于我们和我们的儿女的。现在 神吩咐你的一切，你只管作吧。”
17ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃
17雅各不辞而别于是雅各起来，叫他的儿女和妻子们都骑上骆驼。
18וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃
18又赶着他所有的牲畜，带着他所得的一切财物，就是他在巴旦．亚兰所得的一切牲畜，要到迦南地，他父亲以撒那里去。
19ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃
19当时拉班剪羊毛去了，拉结就偷了他父亲的神像。
20ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃
20雅各瞒着亚兰人拉班，没有告诉拉班他将要逃走。
21ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃
21于是，雅各带着他所有的一切逃走了。他起程渡过了大河，面对着基列山走去。
22ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃
22拉班追赶雅各到了第三天，有人告诉拉班说雅各逃走了。
23ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃
23拉班就带着自己的众兄弟追赶他，追了七日的路程，才在基列山把他们追上了。
24ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃
24当天晚上， 神在梦中来到亚兰人拉班那里，对他说：“你要小心，不可与雅各说什么。”
25וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃
25拉班追上了雅各。当时雅各已经在山上支搭了帐棚；拉班和他的众兄弟，也在基列山上支搭了帐棚。
26ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃
26拉班对雅各说：“你作的是什么事呢？你瞒着我，把我的女儿们当作战俘一样带走了。
27למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃
27你为什么暗中逃走，瞒着我不让我知道，使我可以欢欢喜喜地唱歌、击鼓、弹琴给你送行呢？
28ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃
28你又不让我与我的外孙和女儿亲嘴。你所作的太糊涂了！
29יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃
29我本来有能力可以伤害你，但昨天晚上，你们父亲的 神对我说：‘你要小心，不可与雅各说什么。’
30ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃
30现在你既然渴想你的父家，一定要回去，为什么又偷我的神像呢？”
31ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃
31雅各回答拉班，说：“我逃走，是因为我害怕，我心里想：恐怕你会把你的女儿们从我的手中抢走。
32עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃
32至于你的神像，你在谁身上搜出来，那人就不该活着；你当着我们众兄弟面前查一查，如果在我这里有什么东西是你的，你只管拿去。”原来雅各不知拉结偷了神像。
33ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃
33拉班进了雅各的帐棚、利亚的帐棚和两个婢女的帐棚，都没有搜出什么，于是从利亚的帐棚出来，进了拉结的帐棚。
34ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃
34拉结已经把神像放在骆驼的鞍下，自己坐在上面。拉班搜遍了帐棚，但没有搜出什么。
35ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃
35拉结对她父亲说：“求我主不要生气，我不能在你面前起来，因为我正有女人的经期。”这样，拉班彻底搜查了，也搜不出那神像来。
36ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃
36雅各就生气，与拉班争吵起来。雅各责问拉班说：“我到底有什么过犯，有什么罪恶，你竟这样急速地追赶我呢？
37כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃
37你已经搜遍了我所有的家具，你有找到你家的东西没有？可以把它放在这里，在你我的众兄弟面前，让他们可以在你我中间判断一下。
38זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃
38这二十年来，我与你在一起；你的母绵羊和母山羊没掉过胎，你羊群中的公羊，我没有吃过。
39טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃
39被野兽撕裂的，我没有给你带回来，都是由我自己赔偿；无论白天偷去的，或是黑夜偷的，你都要我负责。
40הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃
40我白天受尽炎热，黑夜受尽寒霜，不能入睡；我经常是这样。
41זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃
41我这二十年在你的家里，为你的两个女儿服事了你十四年；为你的羊群服事了你六年；你又十次改了我的工资。
42לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃
42如果不是我父亲的 神，就是亚伯拉罕的 神，以撒所敬畏的 神，与我同在，你现在必定打发我空手回去。但 神看见了我的苦情和我手中的辛劳，所以他昨天晚上责备了你。”
43ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃
43雅各与拉班立约拉班回答雅各，说：“这些女儿是我的女儿；这些孩子是我的孩子；这些羊群也是我的羊群。其实你眼所见的一切都是我的。但我今日向我的女儿和她们所生的孩子，能作什么呢？
44ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃
44来吧，现在我和你可以立约，作为你我之间的证据。”
45ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃
45雅各就拿了一块石头，立作石柱。
46ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃
46雅各又对自己的众兄弟说：“你们把石头堆聚起来。”他们就把石头拿来，堆成了一堆。他们又在石堆旁边吃喝。
47ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃
47拉班称那石堆为伊迦尔．撒哈杜他，雅各却称那石堆为迦累得。
48ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃
48拉班说：“今天这堆石头是你我之间的证据。”因此它名叫迦累得，
49והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃
49又名叫米斯巴，因为拉班说：“我们彼此分离以后，愿耶和华在你我中间鉴察。
50אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃
50你若苦待我的女儿，或在我的女儿以外，另娶妻子，虽然没有人在我们中间作证，但你要注意， 神就是你我之间的见证人。”
51ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃
51拉班又对雅各说：“你看这堆石头，看我在你我之间所竖立的石柱。
52עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃
52这堆石头就是证据，这石柱也是证据：我决不越过这石堆到你那里去，你也决不可越过这石堆和石柱，到我这里来害我。
53אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃
53但愿亚伯拉罕的 神、拿鹤的 神，就是他们父亲的 神，在我们中间判断。”雅各就指着他父亲以撒所敬畏的 神起誓。
54ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃
54雅各又在山上献祭，叫了自己的众兄弟来吃饭。他们吃了饭，就在山上过夜。
55וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃
55拉班清早起来，与他的外孙和女儿亲嘴，给他们祝福。然后拉班离开那里，回自己的地方去了。（本节在《马索拉抄本》为32:1）