1וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃
1雅各差遣众子往埃及买粮
2ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃
2他又说：“我听说埃及有粮食，你们下到那里去，给我们买些粮食，使我们可以活下去，不至饿死。”
3וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃
3于是，约瑟的十个哥哥就下去了，要从埃及买五谷。
4ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃
4但雅各并没有打发约瑟的弟弟便雅悯与哥哥们同去，因为雅各说：“恐怕他会遇到灾害。”
5ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃
5以色列的众子也在前来买粮的人群中，因为迦南地也有饥荒。
6ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃
6当时治理埃及地的官长是约瑟，卖粮给那地所有的人民的就是他。所以，约瑟的哥哥们来俯伏在地向他下拜。
7וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃
7约瑟看见他的哥哥们，就认得他们，可是他装作陌生人，对他们说严厉的话，问他们：“你们是哪里来的？”他们回答：“我们是迦南地来买粮食的。”
8ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃
8约瑟认得他的哥哥们，他们却不认得他。
9ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃
9约瑟想起从前所作关于他们的两个梦，就对他们说：“你们是间谍，是来侦察本地的虚实。”
10ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃
10他们对他说：“我主啊，不是这样，仆人们实在是来买粮食的。
11כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃
11我们都是一个人的儿子，是诚实人；仆人们并不是间谍。”
12ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃
12约瑟对他们说：“不是的，你们实在是来侦察本地的虚实。”
13ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃
13他们说：“仆人们本是兄弟十二人，我们都是迦南地一个人的儿子。最小的现在与我们的父亲在一起，还有一个不在了。”
14ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃
14约瑟对他们说：“我刚才对你们说：‘你们是间谍。’这话实在不错。
15בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃
15我要这样试试你们：我指着法老的性命起誓，如果你们最小的弟弟不到这里来，你们就决不得离开这里。
16שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃
16你们可以派你们中间一个人回去，把你们的弟弟带来；其余的人都要囚禁起来，好证明你们的话真实不真实。如果不真实，我指着法老的性命起誓，你们就是间谍。”
17ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃
17于是，约瑟把他们收在监房里三天。
18ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃
18到了第三天，约瑟对他们说：“我是敬畏 神的，你们要这样作，就可以活着；
19אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃
19如果你们是诚实人，就叫你们兄弟中一个人囚禁在监里，你们其余的人可以带着粮食回去，解救你们家人的饥荒。
20ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃
20然后把你们最小的弟弟带到我这里来，这样，就可以证明你们的话是真实的，你们就不必死了。”他们就照样作了。
21ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃
21他们彼此说：“我们在对待弟弟的事上实在有罪。他向我们求情的时候，我们看见他心里的痛苦，却不肯听他，所以这次苦难临到我们身上了。”
22ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃
22流本回答他们，说：“我不是对你们说过：‘不要伤害那孩子’吗？可是你们不肯听，现在流他血的罪要向我们追讨。”
23והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃
23他们不知道约瑟听得明白，因为他们中间有人当传译。
24ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃
24约瑟转身离开他们，哭了一阵，又回到他们那里，与他们说话。然后从他们中间拉出西缅来，在他们眼前把他捆绑起来。
25ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃
25雅各的众子返回迦南约瑟吩咐人把五谷装满他们的袋，把他们的银子放回各人的布袋里；又给他们路上用的食物。一切就照样办了。
26וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃
26他们把粮食驮在他们的驴上，离开那里去了。
27ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃
27到了住宿的地方，他们其中的一个人打开了布袋，要拿饲料喂驴的时候，才发现自己的银子还在袋口那里。
28ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃
28于是对兄弟们说：“我的银子都归还了。你们看，就在我的布袋里。”他们就心里惊慌，彼此战战兢兢地说：“ 神向我们作的是什么呢？”
29ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃
29他们回到迦南地他们的父亲雅各那里，把他们遭遇的一切事都告诉了他，说：
30דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃
30“那地的主人对我们说了一些严厉的话，把我们当作侦察那地的间谍。
31ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃
31我们对他说：‘我们是诚实人，并不是间谍。
32שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃
32我们本是兄弟十二人，都是一个父亲的儿子；有一个不在了，最小的现在与我们的父亲一起在迦南地。’
33ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃
33那地的主人对我们说：‘我用这个办法就可以知道你们是不是诚实人：你们兄弟中要留下一人在我这里，其余的人可以带着粮食回去，解救你们家人的饥荒。
34והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃
34然后把你们最小的弟弟带到我这里来，我就知道你们不是间谍，而是诚实人了。这样，我就把你们的兄弟交还给你们，你们也可以在这地自由来往。’”
35ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃
35后来他们倒布袋的时候，不料各人的银包仍然在各人的布袋里。他们和他们的父亲看见了银包，就都惧怕起来。
36ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃
36他们的父亲雅各对他们说：“你们总是使我丧失儿子：约瑟没有了，西缅也没有了，你们还要把便雅悯带走；每一件事都是针对我。”
37ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃
37流本对他父亲说：“如果我不把他带回来给你，你可以杀死我的两个儿子；只管把他交给我吧，我必把他带回来给你。”
38ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃
38雅各说：“我的儿子不可与你们一同下去，因为他的哥哥死了，只剩下他一个；如果他在你们所走的路上遇到不幸，你们就使我这白发老人愁愁苦苦地下阴间去了。”