1ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃
1预言灾难快到
2ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃
2我要叫两个诚实的见证人，就是乌利亚祭司和耶比利家的儿子撒迦利亚，来为我作见证。”
3ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃
3我亲近了女先知，就是我妻子，她就怀孕生子。耶和华对我说：“给他起名叫‘玛黑珥．沙拉勒．哈施．罢斯’，
4כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃
4因为在这孩子晓得喊叫父母以先，大马士革的财宝和撒玛利亚的掳物，必在亚述王面前被搬了去。”
5ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃
5亚述入侵耶和华又再告诉我说：
6יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃
6“这子民既然厌弃了西罗亚缓流的水，却喜悦利汛和利玛利的儿子，
7ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃
7因此，主必使大河又强又大的水临到他们，就是亚述王和他一切威荣，水必涨起来，高过所有的水道；水要泛滥，漫过所有的河岸；
8וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃
8然后必冲入犹大，涨溢泛滥，直到颈项，以马内利啊！它展开的翅膀必遮遍你广阔的地土。”
9רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃
9列国之民啊！你们尽管作恶，但你们终必毁灭！所有在远处的人民啊，要留心听！你们尽管束腰吧，你们终必毁灭！你们尽管束腰吧，你们终必毁灭！
10עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃
10你们尽管计划阴谋吧，这些终必失败；你们尽管提议吧，这些终必不能成立，因为 神与我们同在。
11כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃
11当远离偶像与邪术耶和华以大能的手托住我，教导我不要走这子民所走的道路；他对我这样说：
12לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃
12“这子民所称为阴谋的，你们都不要称为阴谋；他们所怕的，你们不要怕，也不要畏惧。
13את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃
13你们要尊万军之耶和华为圣，他是你们当怕的，也是你们当畏惧的。
14והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃
14他必向信靠他的人作圣所，却向以色列两家作绊脚的石头、跌人的磐石；又向耶路撒冷的居民作陷阱和网罗。
15וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃
15许多人必在其上绊跌、仆倒、跌碎，并且陷入网罗被捉住。”
16צור תעודה חתום תורה בלמדי׃
16你要卷起律法书，在我的门徒中间封住训诲。
17וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃
17我要等候那掩面不顾雅各家的耶和华，我要仰视他。
18הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃
18看哪！我和耶和华赐给我的孩子，在以色列中作预兆与奇迹，都是从住在锡安山的万军之耶和华来的。
19וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃
19有人对你们说：“要求问那些交鬼的和行巫术的，就是那些喃喃细语的人。”一族之民不应当求问自己的 神吗？他们怎能为活人求问死人呢？
20לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃
20他们应当求问 神的训诲和法度；他们若不照着这些准则说话，就见不到曙光。
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
21他们必经过这地，受困迫、受饥饿；他们饥饿的时候，就恼怒，咒骂自己的王和自己的 神；
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
22他们仰脸向天观望，又俯视大地，只见困苦、黑暗、可怕的幽暗；他们必被赶入幽黑的黑暗中。