1ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃
1以色列人违背 神的恶果
2ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃
2预告参孙出生那时有一个琐拉人，是属于但支派的，名叫玛挪亚；他的妻子不能生育，没有孩子。
3וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
3耶和华的使者向那妇人显现，对她说：“你向来不能生育，没有孩子，现在你必要怀孕，生一个儿子。
4ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃
4现在你要谨慎，清酒或烈酒都不可喝，各样不洁的东西也不可吃。
5כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃
5看哪！你必怀孕，生一个儿子；不可用剃刀剃他的头，这孩子从在母腹开始就归 神作拿细耳人；他必拯救以色列人脱离非利士人的手。”
6ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃
6妇人就回去，告诉她的丈夫说：“有一位神人到我这里来，他的容貌像 神使者的容貌，非常可畏，我没有问他从哪里来，他也没有告诉我他的名字。
7ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃
7他对我说：‘你必要怀孕，生一个儿子；现在清酒或烈酒你都不可喝，各样不洁的东西你也不可吃，因为这孩子从在母腹开始，一直到死，都必归耶和华作拿细耳人。’”
8ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃
8玛挪亚就恳求耶和华，说：“啊，主啊，求你叫你派来的神人再到我们这里吧！好指教我们要怎样对待将要生下来的孩子。”
9וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃
9 神听了玛挪亚的声音。妇人正坐在田间的时候， 神的使者又来到她那里，她的丈夫玛挪亚却没有与她在一起。
10ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃
10妇人急忙跑去告诉丈夫，对他说：“那天到我这里来的那人，又向我显现了。”
11ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃
11玛挪亚起来，跟着他的妻子出去，来到那人跟前，问他：“你就是向这个妇人说过话的人吗？”他回答：“我就是。”
12ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃
12玛挪亚说：“你的话应验的时候，这孩子的生活方式怎样？他要作什么呢？”
13ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃
13耶和华的使者对玛挪亚说：“我对妇人所说的一切话，她都要谨守。
14מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃
14从葡萄树所产的，她都不可吃；清酒或烈酒，她都不可喝；各样不洁的东西，她也不可吃；我吩咐她的，她都要谨守。”
15ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃
15玛挪亚对耶和华的使者说：“请留下，好让我为你预备一只山羊羔。”
16ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
16耶和华的使者对玛挪亚说：“你虽然要我留下，我却不吃你的食物；如果你预备燔祭，就当献给耶和华。”原来玛挪亚还不知道他是耶和华的使者。
17ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃
17玛挪亚问耶和华的使者：“你叫什么名字？到你的话应验的时候，我们好把尊荣归你。”
18ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃
18耶和华的使者对他说：“你为什么问我的名字呢？我的名是奇妙的。”
19ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃
19玛挪亚取了一只山羊羔和素祭，在磐石上献与那行奇事的耶和华；玛挪亚和他的妻子一直在观看。
20ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃
20火焰从祭坛上往天升起的时候，耶和华的使者在祭坛上的火焰中也升上去了；玛挪亚和他的妻子看见了，就俯伏在地。
21ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
21耶和华的使者没有再向玛挪亚和他的妻子显现，那时玛挪亚才知道他是耶和华的使者。
22ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
22玛挪亚对他的妻子说：“我们必定要死，因为我们看见了 神。”
23ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃
23他的妻子却对他说：“如果耶和华有意要杀我们，就必不从我们的手里接纳燔祭和素祭，也必不会把这一切事指示我们，更不会在这个时候向我们宣布这些事啊。”
24ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃
24后来那妇人生了一个儿子，她就给他起名叫参孙；孩子渐渐长大了，耶和华赐福给他。
25ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃
25在玛哈尼．但（“玛哈尼．但”意即“但的军营”），就是在琐拉和以实陶中间，耶和华的灵开始感动参孙。