1ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃
1利未人和他的妾
2ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים׃
2他的妾背夫行淫，离开丈夫，回到犹大的伯利恒她父亲的家那里去了，在那里住了四个月的日子。
3ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃
3她的丈夫起来，带着一个仆人和两头驴去追她，用话打动她的心，叫她回来。她把丈夫带到自己父家，那少女的父亲见了那人，就欢欢喜喜迎接他。
4ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃
4那人的岳父，就是女子的父亲，强留那人，那人就与他同住了三天；他们一起吃喝，在那里住宿。
5ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו׃
5到了第四天，他们清早起来，那人起身要走；那女子的父亲对女婿说：“请吃点饼增添心力，然后再走。”
6וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך׃
6于是二人坐下，一起吃喝；女子的父亲对那人说：“请你答应再过一夜，畅快你的心。”
7ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃
7那人起来要走，他的岳父强留他，他又在那里过了一夜。
8וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם׃
8到了第五天，他清早起来要走；那女子的父亲说：“请吃点饼增添心力，等到日头西斜再走吧。”于是他们耽延，直到日头西斜；二人一同吃饭。
9ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃
9那人和他的妾，以及他的仆人起来要走的时候，他的岳父，就是那女子的父亲，对他说：“看哪，天快晚了！请再住一夜。看哪，日头西斜了！请在这里再住一夜，畅快你的心；明天可以清早起来，上路回家去。”
10ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃
10那人不愿再住一夜，就带着自己的妾和两头备好了的驴，起来走了，来到耶布斯对面；耶布斯就是耶路撒冷。
11הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה׃
11基比亚之行程他们走近耶布斯的时候，日头快要落了；仆人对主人说：“来，让我们转到这耶布斯人的城去，好在那里住宿。”
12ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה׃
12主人对他说：“我们不可转到这座不是以色列人居住的外族人的城里去，我们过到基比亚去吧。”
13ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃
13又对他的仆人说：“来吧，我们可以到这些地方其中一个去投宿，或在基比亚或在拉玛。”
14ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃
14于是他们走路过去；他们走近便雅悯人的基比亚的时候，日头已经落了。
15ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון׃
15他们从那里转身，要进基比亚去住宿；他们进去，坐在城里的广场上，因为没有人接待他们到家里去住宿。
16והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃
16到晚上，有一个老年人从田间工作回来；那人原是以法莲山地的人，寄居在基比亚；那地方的人却是便雅悯人。
17וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃
17那老年人举目，看见那个旅客在城里的广场上，就问他：“你要到哪里去？你从哪里来？”
18ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃
18利未人回答他：“我们是从犹大的伯利恒过来的，要到以法莲山地的偏远地区去，我原是那地方的人；我去过犹大的伯利恒，现在我要到我的家去（“到我的家去”原文作“到耶和华的殿去”），但没有人接待我到家里去。
19וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃
19其实我有粮草、有饲料，可以喂驴；我和我的妾，以及与你的仆人在一起的那个青年人，都有饼和酒吃喝，一无所缺。”
20ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן׃
20那老年人说：“愿你平安，你所缺乏的，由我负责好了；只是不可在广场上过夜。”
21ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃
21于是把他领到自己的家里，用饲料喂了驴，他们洗了脚，就吃喝起来。
22המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃
22基比亚匪徒的罪行他们心里正畅快的时候，忽然城里有些无赖之徒，围绕房子，不住地敲门，对老房主说：“把进入你家的那个人带出来，我们要与他交合。”
23ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃
23那房主出来见他们，对他们说：“我的众兄弟啊，不可这样，请你们不要作恶；这人既然进了我的家，你们就不要作这羞耻的事。
24הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃
24这里有我的女儿，还是处女，并且有这人的妾，我把她们领出来，让你们污辱她们；你们看怎样好，就怎样待她们吧。只是对这个人，你们却不要作这羞耻的事。”
25ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר׃
25那些人却不肯听从他的话，那人就抓住自己的妾，拉出外边去交给他们，他们就与她交合，整夜污辱她；直到早晨，天色破晓的时候，才放她走。
26ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃
26天快亮的时候，那女子回到留她主人住宿的那人的房子门口，就仆倒在那里，直到天亮。
27ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃
27到早晨，她的主人起来，开了房门，出去要上路的时候，就看见那妇人，就是他的妾，仆倒在门口，她的双手搭在门槛上。
28ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו׃
28他对那妇人说：“起来，我们走吧！”可是却没有回答。那人就把她驮在驴上，起程回自己的地方去了。
29ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃
29他到了家里，就拿起刀来，抓住自己的妾，把她的肢体切成十二块，叫人送到以色列的全境去。
30והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו׃
30看见的人都说：“自从以色列人从埃及地上来的日子，直到今日，这样的事并没有发生过，也没有看见过；你们要思想，要商议，要讨论。”