¹למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃

¹大卫的训诲诗，交给诗班长，调用“麻拉”。愚顽人心里说：“没有　神。”他们都是败坏，行了可憎的不义；没有一个行善的。

²אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

²　神从天上察看世人，要看看有明慧的没有，有寻求　神的没有，

³כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

³他们各人都偏离了正道，一同变成污秽；没有行善的，连一个也没有。

⁴הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃

⁴作恶的都是无知的吗？他们吞吃我的子民好像吃饭一样，并不求告　神。

⁵שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃

⁵他们在无可惊惧的时候，必大大震惊；因为　神把那些扎营攻击你的人的骨头击散了；他们蒙羞受辱，因为　神弃绝了他们。

⁶מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

⁶但愿以色列的救恩从锡安而出；　神给他子民带来复兴的时候（“　神给他子民带来复兴的时候”或译：“　神把他被掳的子民带回来的时候”），雅各要快乐，以色列要欢喜。