¹ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים׃

¹And the Philistines gather their camps to battle, and are gathered to Shochoh, which [is] to Judah, and encamp between Shochoh and Azekah, in Ephes-Dammim;

²ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים׃

²and Saul and the men of Israel have been gathered, and encamp by the valley of Elah, and set the battle in array to meet the Philistines.

³ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם׃

³And the Philistines are standing on the mountain on this side, and the Israelites are standing on the mountain on that side, and the valley [is] between them.

⁴ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת׃

⁴And there goeth out a man of the duellists from the camps of the Philistines, Goliath [is] his name, from Gath; his height [is] six cubits and a span,

⁵וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת׃

⁵and a helmet of brass [is] on his head, and [with] a scaled coat of mail he [is] clothed, and the weight of the coat of mail [is] five thousand shekels of brass,

⁶ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו׃

⁶and a frontlet of brass [is] on his feet, and a javelin of brass between his shoulders,

⁷וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו׃

⁷and the wood of his spear [is] like a beam of weavers`, and the flame of his spear [is] six hundred shekels of iron, and the bearer of the buckler is going before him.

⁸ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי׃

⁸And he standeth and calleth unto the ranks of Israel, and saith to them, `Why are ye come out to set in array the battle? [am] not I the Philistine, and ye servants to Saul? choose for you a man, and let him come down unto me;

⁹אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו׃

⁹if he be able to fight with me, and have smitten me, then we have been to you for servants; and if I am able for him, and have smitten him, then ye have been to us for servants, and have served us.`

¹⁰ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד׃

¹⁰And the Philistine saith, `I have reproached the ranks of Israel this day; give to me a man, and we fight together.`

¹¹וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד׃

¹¹And Saul heareth — and all Israel — these words of the Philistine, and they are broken down and greatly afraid.

¹²ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃

¹²And David [is] son of this Ephrathite of Beth-Lehem-Judah, whose name [is] Jesse, and he hath eight sons, and the man in the days of Saul hath become aged among men;

¹³וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃

¹³and the three eldest sons of Jesse go, they have gone after Saul to battle; and the name of his three sons who have gone into battle [are] Eliab the first-born, and his second Abinadab, and the third Shammah.

¹⁴ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃

¹⁴And David is the youngest, and the three eldest have gone after Saul,

¹⁵ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם׃

¹⁵and David is going and returning from Saul, to feed the flock of his father at Beth-Lehem.

¹⁶ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃

¹⁶And the Philistine draweth nigh, morning and evening, and stationeth himself forty days.

¹⁷ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃

¹⁷And Jesse saith to David his son, `Take, I pray thee, to thy brethren, an ephah of this roasted [corn], and these ten loaves, and run to the camp to thy brethren;

¹⁸ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח׃

¹⁸and these ten cuttings of the cheese thou dost take in to the head of the thousand, and thy brethren thou dost inspect for welfare, and their pledge dost receive.`

¹⁹ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים׃

¹⁹And Saul, and they, and all the men of Israel [are] in the valley of Elah, fighting with the Philistines.

²⁰וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה׃

²⁰And David riseth early in the morning, and leaveth the flock to a keeper, and lifteth up, and goeth, as Jesse commanded him, and he cometh in to the path, and to the force which is going out unto the rank, and they have shouted for battle;

²¹ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃

²¹and Israel and the Philistines set in array rank to meet rank.

²²ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃

²²And David letteth down the goods from off him on the hand of a keeper of the goods, and runneth into the rank, and cometh and asketh of his brethren of welfare.

²³והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃

²³And he is speaking with them, and lo, a man of the duellists is coming up, Goliath the Philistine [is] his name, of Gath, out of the ranks of the Philistines, and he speaketh according to those words, and David heareth;

²⁴וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃

²⁴and all the men of Israel when they see the man flee from his presence, and are greatly afraid.

²⁵ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃

²⁵And the men of Israel say, `Have ye seen this man who is coming up? for, to reproach Israel he is coming up, and it hath been — the man who smiteth him, the king doth enrich him with great riches, and his daughter he doth give to him, and his father`s house doth make free in Israel.`

²⁶ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃

²⁶And David speaketh unto the men who are standing by him, saying, `What is done to the man who smiteth this Philistine, and hath turned aside reproach from Israel? for who [is] this uncircumcised Philistine that he hath reproached the ranks of the living God?`

²⁷ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃

²⁷And the people speak to him according to this word, saying, `Thus it is done to the man who smiteth him.`

²⁸וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃

²⁸And Eliab, his eldest brother, heareth when he speaketh unto the men, and the anger of Eliab burneth against David, and he saith, `Why [is] this — thou hast come down! and to whom hast thou left those few sheep in the wilderness? I have known thy pride, and the evil of thy heart — for, to see the battle thou hast come down.`

²⁹ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃

²⁹And David saith, `What have I done now? is it not a word?`

³⁰ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃

³⁰And he turneth round from him unto another, and saith according to this word, and the people return him word as the first word.

³¹וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו׃

³¹And the words which David hath spoken are heard, and they declare before Saul, and he receiveth him;

³²ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה׃

³²and David saith unto Saul, `Let no man`s heart fall because of him, thy servant doth go, and hath fought with this Philistine.`

³³ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃

³³And Saul saith unto David, `Thou art not able to go unto this Philistine, to fight with him, for a youth thou [art], and he a man of war from his youth.`

³⁴ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר׃

³⁴And David saith unto Saul, `A shepherd hath thy servant been to his father among the sheep, and the lion hath come — and the bear — and hath taken away a sheep out of the drove,

³⁵ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃

³⁵and I have gone out after him, and smitten him, and delivered out of his mouth, and he riseth against me, and I have taken hold on his beard, and smitten him, and put him to death.

³⁶גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃

³⁶Both the lion and the bear hath thy servant smitten, and this uncircumcised Philistine hath been as one of them, for he hath reproached the ranks of the living God.`

³⁷ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך׃

³⁷And David saith, `Jehovah, who delivered me out of the paw of the lion, and out of the paw of the bear, He doth deliver me from the hand of this Philistine.` And Saul saith unto David, `Go, and Jehovah is with thee.`

³⁸וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון׃

³⁸And Saul clotheth David with his long robe, and hath put a helmet of brass on his head, and doth clothe him with a coat of mail.

³⁹ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃

³⁹And David girded his sword above his long robe, and beginneth to go, for he hath not tried [it]; and David saith unto Saul, `I am not able to go with these, for I had not tried;` and David turneth them aside from off him.

⁴⁰ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי׃

⁴⁰And he taketh his staff in his hand, and chooseth for him five smooth stones from the brook, and putteth them in the shepherds` habiliments that he hath, even in the scrip, and his sling [is] in his hand, and he draweth nigh unto the Philistine.

⁴¹וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃

⁴¹And the Philistine goeth on, going and drawing near unto David, and the man bearing the buckler [is] before him,

⁴²ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה׃

⁴²and the Philistine looketh attentively, and seeth David, and despiseth him, for he was a youth, and ruddy, with a fair appearance.

⁴³ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׃

⁴³And the Philistine saith unto David, `Am I a dog that thou art coming unto me with staves?` and the Philistine revileth David by his gods,

⁴⁴ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃

⁴⁴and the Philistine saith unto David, `Come unto me, and I give thy flesh to the fowl of the heavens, and to the beast of the field.`

⁴⁵ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃

⁴⁵And David saith unto the Philistine, `Thou art coming unto me with sword, and with spear, and with buckler, and I am coming unto thee in the name of Jehovah of Hosts, God of the ranks of Israel, which thou hast reproached.

⁴⁶היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל׃

⁴⁶This day doth Jehovah shut thee up into my hand — and I have smitten thee, and turned aside thy head from off thee, and given the carcase of the camp of the Philistines this day to the fowl of the heavens, and to the beast of the earth, and all the earth do know that God is for Israel.

⁴⁷וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃

⁴⁷and all this assembly do know that not by sword and by spear doth Jehovah save, that the battle [is] Jehovah`s, and He hath given you into our hand.`

⁴⁸והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃

⁴⁸And it hath come to pass, that the Philistine hath risen, and goeth, and draweth near to meet David, and David hasteth and runneth to the rank to meet the Philistine,

⁴⁹וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה׃

⁴⁹and David putteth forth his hand unto the vessel, and taketh thence a stone, and slingeth, and smiteth the Philistine on his forehead, and the stone sinketh into his forehead, and he falleth on his face to the earth.

⁵⁰ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד׃

⁵⁰And David is stronger than the Philistine with a sling and with a stone, and smiteth the Philistine, and putteth him to death, and there is no sword in the hand of David,

⁵¹וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו׃

⁵¹and David runneth and standeth over the Philistine, and taketh his sword, and draweth it out of its sheath, and putteth him to death, and cutteth off with it his head; and the Philistines see that their hero [is] dead, and flee.

⁵²ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון׃

⁵²And the men of Israel rise — also Judah — and shout, and pursue the Philistines till thou enter the valley, and unto the gates of Ekron, and the wounded of the Philistines fall in the way of Shaaraim, even unto Gath, and unto Ekron,

⁵³וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם׃

⁵³and the sons of Israel turn back from burning after the Philistines, and spoil their camps.

⁵⁴ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו׃

⁵⁴And David taketh the head of the Philistine, and bringeth it in to Jerusalem, and his weapons he hath put in his own tent.

⁵⁵וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃

⁵⁵And when Saul seeth David going out to meet the Philistine, he hath said unto Abner, head of the host, `Whose son [is] this — the youth, Abner?` and Abner saith, `Thy soul liveth, O king, I have not known.`

⁵⁶ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם׃

⁵⁶And the king saith, `Ask thou whose son this [is] — the young man.`

⁵⁷וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃

⁵⁷And when David turneth back from smiting the Philistine, then Abner taketh him and bringeth him in before Saul, and the head of the Philistine in his hand;

⁵⁸ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי׃

⁵⁸and Saul saith unto him, `Whose son [art] thou, O youth?` and David saith, `Son of thy servant Jesse, the Beth-Lehemite.`