¹וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

¹And the apostles and the brethren who are in Judea heard that also the nations did receive the word of God,

²ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

²and when Peter came up to Jerusalem, those of the circumcision were contending with him,

³אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

³saying — `Unto men uncircumcised thou didst go in, and didst eat with them!`

⁴ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

⁴And Peter having begun, did expound to them in order saying,

⁵מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

⁵`I was in the city of Joppa praying, and I saw in a trance a vision, a certain vessel coming down, as a great sheet by four corners being let down out of the heaven, and it came unto me;

⁶והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

⁶at which having looked stedfastly, I was considering, and I saw the four-footed beasts of the earth, and the wild beasts, and the creeping things, and the fowls of heaven;

⁷ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

⁷and I heard a voice saying to me, Having risen, Peter, slay and eat;

⁸ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

⁸and I said, Not so, Lord; because anything common or unclean hath at no time entered into my mouth;

⁹ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

⁹and a voice did answer me a second time out of the heaven, What God did cleanse, thou — declare not thou common.

¹⁰וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

¹⁰`And this happened thrice, and again was all drawn up to the heaven,

¹¹והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

¹¹and, lo, immediately, three men stood at the house in which I was, having been sent from Cesarea unto me,

¹²ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

¹²and the Spirit said to me to go with them, nothing doubting, and these six brethren also went with me, and we did enter into the house of the man,

¹³ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

¹³he declared also to us how he saw the messenger in his house standing, and saying to him, Send men to Joppa, and call for Simon, who is surnamed Peter,

¹⁴והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

¹⁴who shall speak sayings by which thou shalt be saved, thou and all thy house.

¹⁵וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

¹⁵`And in my beginning to speak, the Holy Spirit did fall upon them, even as also upon us in the beginning,

¹⁶ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

¹⁶and I remembered the saying of the Lord, how he said, John indeed did baptize with water, and ye shall be baptized with the Holy Spirit;

¹⁷ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

¹⁷if then the equal gift God did give to them as also to us, having believed upon the Lord Jesus Christ, I — how was I able to withstand God?`

¹⁸ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

¹⁸And they, having heard these things, were silent, and were glorifying God, saying, `Then, indeed, also to the nations did God give the reformation to life.`

¹⁹והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

¹⁹Those, indeed, therefore, having been scattered abroad, from the tribulation that came after Stephen, went through unto Phenice, and Cyprus, and Antioch, speaking the word to none except to Jews only;

²⁰ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

²⁰and there were certain of them men of Cyprus and Cyrene, who having entered into Antioch, were speaking unto the Hellenists, proclaiming good news — the Lord Jesus,

²¹ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

²¹and the hand of the Lord was with them, a great number also, having believed, did turn unto the Lord.

²²וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

²²And the account was heard in the ears of the assembly that [is] in Jerusalem concerning them, and they sent forth Barnabas to go through unto Antioch,

²³ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

²³who, having come, and having seen the grace of God, was glad, and was exhorting all with purpose of heart to cleave to the Lord,

²⁴כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

²⁴because he was a good man, and full of the Holy Spirit, and of faith, and a great multitude was added to the Lord.

²⁵וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

²⁵And Barnabas went forth to Tarsus, to seek for Saul,

²⁶ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

²⁶and having found him, he brought him to Antioch, and it came to pass that they a whole year did assemble together in the assembly, and taught a great multitude, the disciples also were divinely called first in Antioch Christians.

²⁷ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

²⁷And in those days there came from Jerusalem prophets to Antioch,

²⁸ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

²⁸and one of them, by name Agabus, having stood up, did signify through the Spirit a great dearth is about to be throughout all the world — which also came to pass in the time of Claudius Caesar —

²⁹ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

²⁹and the disciples, according as any one was prospering, determined each of them to send for ministration to the brethren dwelling in Judea,

³⁰וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃

³⁰which also they did, having sent unto the elders by the hand of Barnabas and Saul.