¹אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃

¹And after these things, Paul having departed out of Athens, came to Corinth,

²וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃

²and having found a certain Jew, by name Aquilas, of Pontus by birth, lately come from Italy, and Priscilla his wife — because of Claudius having directed all the Jews to depart out of Rome — he came to them,

³ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃

³and because of being of the same craft, he did remain with them, and was working, for they were tent-makers as to craft;

⁴וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃

⁴and he was reasoning in the synagogue every sabbath, persuading both Jews and Greeks.

⁵וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃

⁵And when both Silas and Timotheus came down from Macedonia, Paul was pressed in the Spirit, testifying fully to the Jews Jesus the Christ;

⁶ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃

⁶and on their resisting and speaking evil, having shaken [his] garments, he said unto them, `Your blood [is] upon your head — I am clean; henceforth to the nations I will go on.`

⁷וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃

⁷And having departed thence, he went to the house of a certain one, by name Justus, a worshipper of God, whose house was adjoining the synagogue,

⁸וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃

⁸and Crispus, the ruler of the synagogue did believe in the Lord with all his house, and many of the Corinthians hearing were believing, and they were being baptized.

⁹ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃

⁹And the Lord said through a vision in the night to Paul, `Be not afraid, but be speaking and thou mayest be not silent;

¹⁰כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃

¹⁰because I am with thee, and no one shall set on thee to do thee evil; because I have much people in this city;`

¹¹וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃

¹¹and he continued a year and six months, teaching among them the word of God.

¹²ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃

¹²And Gallio being proconsul of Achaia, the Jews made a rush with one accord upon Paul, and brought him unto the tribunal,

¹³ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃

¹³saying — `Against the law this one doth persuade men to worship God;`

¹⁴ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃

¹⁴and Paul being about to open [his] mouth, Gallio said unto the Jews, `If, indeed, then, it was anything unrighteous, or an act of wicked profligacy, O Jews, according to reason I had borne with you,

¹⁵אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃

¹⁵but if it is a question concerning words and names, and of your law, look ye yourselves [to it], for a judge of these things I do not wish to be,`

¹⁶ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃

¹⁶and he drave them from the tribunal;

¹⁷ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃

¹⁷and all the Greeks having taken Sosthenes, the chief man of the synagogue, were beating [him] before the tribunal, and not even for these things was Gallio caring.

¹⁸ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃

¹⁸And Paul having remained yet a good many days, having taken leave of the brethren, was sailing to Syria — and with him [are] Priscilla and Aquilas — having shorn [his] head in Cenchera, for he had a vow;

¹⁹ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃

¹⁹and he came down to Ephesus, and did leave them there, and he himself having entered into the synagogue did reason with the Jews:

²⁰ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃

²⁰and they having requested [him] to remain a longer time with them, he did not consent,

²¹כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃

²¹but took leave of them, saying, `It behoveth me by all means the coming feast to keep at Jerusalem, and again I will return unto you — God willing.` And he sailed from Ephesus,

²²ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃

²²and having come down to Cesarea, having gone up, and having saluted the assembly, he went down to Antioch.

²³וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃

²³And having made some stay he went forth, going through in order the region of Galatia and Phrygia, strengthening all the disciples.

²⁴ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃

²⁴And a certain Jew, Apollos by name, an Alexandrian by birth, a man of eloquence, being mighty in the Writings, came to Ephesus,

²⁵הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃

²⁵this one was instructed in the way of the Lord, and being fervent in the Spirit, was speaking and teaching exactly the things about the Lord, knowing only the baptism of John;

²⁶והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃

²⁶this one also began to speak boldly in the synagogue, and Aquilas and Priscilla having heard of him, took him to [them], and did more exactly expound to him the way of God,

²⁷ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃

²⁷and he being minded to go through into Achaia, the brethren wrote to the disciples, having exhorted them to receive him, who having come, did help them much who have believed through the grace,

²⁸כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃

²⁸for powerfully the Jews he was refuting publicly, shewing through the Writings Jesus to be the Christ.