¹אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃

¹These [are] the words which Moses hath spoken unto all Israel, beyond the Jordan, in the wilderness, in the plain over-against Suph, between Paran and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Di-Zahab;

²אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃

²eleven days` from Horeb, the way of mount Seir, unto Kadesh-Barnea.

³ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃

³And it cometh to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first of the month hath Moses spoken unto the sons of Israel according to all that Jehovah hath commanded him concerning them;

⁴אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃

⁴after his smiting Sihon king of the Amorite who is dwelling in Heshbon, and Og king of Bashan who is dwelling in Ashtaroth in Edrei,

⁵בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃

⁵beyond the Jordan, in the land of Moab, hath Moses begun to explain this law, saying:

⁶יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃

⁶`Jehovah our God hath spoken unto us in Horeb, saying, Enough to you — of dwelling in this mount;

⁷פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃

⁷turn ye and journey for you, and enter the mount of the Amorite, and unto all its neighbouring places, in the plain, in the hill-country, and in the low country, and in the south, and in the haven of the sea, the land of the Canaanite, and of Lebanon, unto the great river, the river Phrat;

⁸ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃

⁸see, I have set before you the land; go in and possess the land which Jehovah hath sworn to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give to them, and to their seed after them.

⁹ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃

⁹`And I speak unto you at that time, saying, I am not able by myself to bear you;

¹⁰יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃

¹⁰Jehovah your God hath multiplied you, and lo, ye [are] to-day as the stars of the heavens for multitude;

¹¹יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃

¹¹Jehovah, God of your fathers, is adding to you, as ye [are], a thousand times, and doth bless you as He hath spoken to you.

¹²איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃

¹²`How do I bear by myself your pressure, and your burden, and your strife?

¹³הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃

¹³Give for yourselves men, wise and intelligent, and known to your tribes, and I set them for your heads;

¹⁴ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃

¹⁴and ye answer me and say, Good [is] the thing which thou hast spoken — to do.

¹⁵ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃

¹⁵`And I take the heads of your tribes, men, wise and known, and I appoint them heads over you, princes of thousands, and princes of hundreds, and princes of fifties, and princes of tens, and authorities, for your tribes.

¹⁶ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃

¹⁶And I command your judges at that time, saying, Hearkening between your brethren — then ye have judged righteousness between a man, and his brother, and his sojourner;

¹⁷לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃

¹⁷ye do not discern faces in judgment; as the little so the great ye do hear; ye are not afraid of the face of any, for the judgment is God`s, and the thing which is too hard for you, ye bring near unto me, and I have heard it;

¹⁸ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃

¹⁸and I command you, at that time, all the things which ye do.

¹⁹ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃

¹⁹`And we journey from Horeb, and go [through] all that great and fearful wilderness which ye have seen — the way of the hill-country of the Amorite, as Jehovah our God hath commanded us, and we come in unto Kadesh-Barnea.

²⁰ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²⁰`And I say unto you, Ye have come in unto the hill-country of the Amorite, which Jehovah our God is giving to us;

²¹ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃

²¹see, Jehovah thy God hath set before thee the land; go up, possess, as Jehovah, God of thy fathers, hath spoken to thee; fear not, nor be affrighted.

²²ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃

²²`And ye come near unto me, all of you, and say, Let us send men before us, and they search for us the land, and they bring us back word [concerning] the way in which we go up into it, and the cities unto which we come in;

²³וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃

²³and the thing is good in mine eyes, and I take of you twelve men, one man for a tribe.

²⁴ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃

²⁴`And they turn and go up to the hill-country, and come in unto the valley of Eshcol, and spy it,

²⁵ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²⁵and they take with their hand of the fruit of the land, and bring down unto us, and bring us back word, and say, Good is the land which Jehovah our God is giving to us.

²⁶ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃

²⁶`And ye have not been willing to go up, and ye provoke the mouth of Jehovah your God,

²⁷ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃

²⁷and murmur in your tents, and say, In Jehovah`s hating us He hath brought us out of the land of Egypt, to give us into the hand of the Amorite — to destroy us;

²⁸אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃

²⁸whither are we going up? our brethren have melted our heart, saying, A people greater and taller than we, cities great and fenced to heaven, and also sons of Anakim — we have seen there.

²⁹ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃

²⁹`And I say unto you, Be not terrified, nor be afraid of them;

³⁰יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃

³⁰Jehovah your God, who is going before you — He doth fight for you, according to all that He hath done with you in Egypt before your eyes,

³¹ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃

³¹and in the wilderness, where thou hast seen that Jehovah thy God hath borne thee as a man beareth his son, in all the way which ye have gone, till your coming in unto this place.

³²ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃

³²`And in this thing ye are not stedfast in Jehovah your God,

³³ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃

³³who is going before you in the way to search out to you a place for your encamping, in fire by night, to shew you in the way in which ye go, and in a cloud by day.

³⁴וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃

³⁴`And Jehovah heareth the voice of your words, and is wroth, and sweareth, saying,

³⁵אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃

³⁵Not one of these men of this evil generation doth see the good land which I have sworn to give to your fathers,

³⁶זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃

³⁶save Caleb son of Jephunneh — he doth see it, and to him I give the land on which he hath trodden, and to his sons, because that he hath been fully after Jehovah.

³⁷גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃

³⁷`Also with me hath Jehovah been angry for your sake, saying, Also, thou dost not go in thither;

³⁸יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃

³⁸Joshua son of Nun, who is standing before thee, he goeth in thither; him strengthen thou; for he doth cause Israel to inherit.

³⁹וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃

³⁹`And your infants, of whom ye have said, For a prey they are, and your sons who have not known to-day good and evil, they go in thither, and to them I give it, and they possess it;

⁴⁰ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃

⁴⁰and ye, turn for yourselves, and journey toward the wilderness, the way of the Red Sea.

⁴¹ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃

⁴¹`And ye answer and say unto me, We have sinned against Jehovah; we — we go up, and we have fought, according to all that which Jehovah our God hath commanded us; and ye gird on each his weapons of war, and ye are ready to go up into the hill-country;

⁴²ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

⁴²and Jehovah saith unto me, Say to them, Ye do not go up, nor fight, for I am not in your midst, and ye are not smitten before your enemies.

⁴³ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃

⁴³`And I speak unto you, and ye have not hearkened, and provoke the mouth of Jehovah, and act proudly, and go up into the hill-country;

⁴⁴ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃

⁴⁴and the Amorite who is dwelling in that hill-country cometh out to meet you, and they pursue you as the bees do, and smite you in Seir — unto Hormah.

⁴⁵ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃

⁴⁵`And ye turn back and weep before Jehovah, and Jehovah hath not hearkened to your voice, nor hath he given ear unto you;

⁴⁶ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃

⁴⁶and ye dwell in Kadesh many days, according to the days which ye had dwelt.