¹כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃

¹`When thou goest out to battle against thine enemy, and hast seen horse and chariot — a people more numerous than thou — thou art not afraid of them, for Jehovah thy God [is] with thee, who is bringing thee up out of the land of Egypt;

²והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם׃

²and it hath been, in your drawing near unto the battle, that the priest hath come nigh, and spoken unto the people,

³ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃

³and said unto them, Hear, Israel, ye are drawing near to-day to battle against your enemies, let not your hearts be tender, fear not, nor make haste, nor be terrified at their presence,

⁴כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃

⁴for Jehovah your God [is] He who is going with you, to fight for you with your enemies — to save you.

⁵ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃

⁵`And the authorities have spoken unto the people, saying, Who [is] the man that hath built a new house, and hath not dedicated it? — let him go and turn back to his house, lest he die in battle, and another man dedicate it.

⁶ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃

⁶`And who [is] the man that hath planted a vineyard, and hath not made it common? — let him go and turn back to his house, lest he die in battle, and another man make it common.

⁷ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃

⁷`And who [is] the man that hath betrothed a woman, and hath not taken her? — let him go and turn back to his house, lest he die in battle, and another man take her.

⁸ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃

⁸`And the authorities have added to speak unto the people, and said, Who [is] the man that is afraid and tender of heart? — let him go and turn back to his house, and the heart of his brethren doth not melt like his heart;

⁹והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃

⁹and it hath come to pass as the authorities finish to speak unto the people, that they have appointed princes of the hosts at the head of the people.

¹⁰כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃

¹⁰`When thou drawest near unto a city to fight against it, then thou hast called unto it for Peace,

¹¹והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃

¹¹and it hath been, if Peace it answer thee, and hath opened to thee, then it hath come to pass — all the people who are found in it are to thee for tributaries, and have served thee.

¹²ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃

¹²`And if it doth not make peace with thee, and hath made with thee war, then thou hast laid siege against it,

¹³ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃

¹³and Jehovah thy God hath given it into thy hand, and thou hast smitten every male of it by the mouth of the sword.

¹⁴רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃

¹⁴Only, the women, and the infants, and the cattle, and all that is in the city, all its spoil, thou dost seize for thyself, and thou hast eaten the spoil of thine enemies which Jehovah thy God hath given to thee.

¹⁵כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃

¹⁵So thou dost do to all the cities which are very far off from thee, which are not of the cities of these nations.

¹⁶רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃

¹⁶`Only, of the cities of these peoples which Jehovah thy God is giving to thee [for] an inheritance, thou dost not keep alive any breathing;

¹⁷כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃

¹⁷for thou dost certainly devote the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite, as Jehovah thy God hath commanded thee,

¹⁸למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃

¹⁸so that they teach you not to do according to all their abominations which they have done to their gods, and ye have sinned against Jehovah your God.

¹⁹כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃

¹⁹`When thou layest siege unto a city many days, to fight against it, to capture it, thou dost not destroy its trees to force an axe against them, for of them thou dost eat, and them thou dost not cut down — for man`s [is] the tree of the field — to go in at thy presence in the siege.

²⁰רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃

²⁰Only, the tree, which thou knowest that it [is] not a fruit-tree, it thou dost destroy, and hast cut down, and hast built a bulwark against the city which is making with thee war till thou hast subdued it.