¹כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃

¹`When there is a strife between men, and they have come nigh unto the judgment, and they have judged, and declared righteous the righteous, and declared wrong the wrong-doer,

²והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃

²then it hath come to pass, if the wrong-doer is to be smitten, that the judge hath caused him to fall down, and [one] hath smitten him in his presence, according to the sufficiency of his wrong-doing, by number;

³ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃

³forty [times] he doth smite him — he is not adding, lest, he is adding to smite him above these — many stripes, and thy brother is lightly esteemed in thine eyes.

⁴לא תחסם שור בדישו׃

⁴`Thou dost not muzzle an ox in its threshing.

⁵כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃

⁵`When brethren dwell together, and one of them hath died, and hath no son, the wife of the dead is not without to a strange man; her husband`s brother doth go in unto her, and hath taken her to him for a wife, and doth perform the duty of her husband`s brother;

⁶והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃

⁶and it hath been, the first-born which she beareth doth rise for the name of his dead brother, and his name is not wiped away out of Israel.

⁷ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

⁷`And if the man doth not delight to take his brother`s wife, then hath his brother`s wife gone up to the gate, unto the elders, and said, My husband`s brother is refusing to raise up to his brother a name in Israel; he hath not been willing to perform the duty of my husband`s brother;

⁸וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃

⁸and the elders of his city have called for him, and spoken unto him, and he hath stood and said, I have no desire to take her;

⁹ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃

⁹`Then hath his brother`s wife drawn nigh unto him, before the eyes of the elders, and drawn his shoe from off his foot, and spat in his face, and answered and said, Thus it is done to the man who doth not build up the house of his brother;

¹⁰ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃

¹⁰and his name hath been called in Israel — The house of him whose shoe is drawn off.

¹¹כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃

¹¹`When men strive together, one with another, and the wife of the one hath drawn near to deliver her husband out of the hand of his smiter, and hath put forth her hand, and laid hold on his secrets,

¹²וקצתה את כפה לא תחוס עינך׃

¹²then thou hast cut off her hand, thine eye doth not spare.

¹³לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃

¹³`Thou hast not in thy bag a stone and a stone, a great and a small.

¹⁴לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃

¹⁴Thou hast not in thy house an ephah and an ephah, a great and a small.

¹⁵אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

¹⁵Thou hast a stone complete and just, thou hast an ephah complete and just, so that they prolong thy days on the ground which Jehovah thy God is giving to thee;

¹⁶כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול׃

¹⁶for the abomination of Jehovah thy God [is] any one doing these things, any one doing iniquity.

¹⁷זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃

¹⁷`Remember that which Amalek hath done to thee in the way, in your going out from Egypt,

¹⁸אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃

¹⁸that he hath met thee in the way, and smiteth in all those feeble behind thee (and thou wearied and fatigued), and is not fearing God.

¹⁹והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃

¹⁹And it hath been, in Jehovah thy God`s giving rest to thee, from all thine enemies round about, in the land which Jehovah thy God is giving to thee — an inheritance to possess it — thou dost blot out the rememberance of Amalek from under the heavens — thou dost not forget.