¹האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

¹`Give ear, O heavens, and I speak; And thou dost hear, O earth, sayings of my mouth!

²יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

²Drop as rain doth My doctrine; Flow as dew doth My sayings; As storms on the tender grass, And as showers on the herb,

³כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

³For the Name of Jehovah I proclaim, Ascribe ye greatness to our God!

⁴הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁴The Rock! — perfect [is] His work, For all His ways [are] just; God of stedfastness, and without iniquity: Righteous and upright [is] He.

⁵שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁵It hath done corruptly to Him; Their blemish is not His sons`, A generation perverse and crooked!

⁶ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁶To Jehovah do ye act thus, O people foolish and not wise? Is not He thy father — thy possessor? He made thee, and doth establish thee.

⁷זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁷Remember days of old — Understand the years of many generations — Ask thy father, and he doth tell thee; Thine elders, and they say to thee:

⁸בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁸In the Most High causing nations to inherit, In His separating sons of Adam — He setteth up the borders of the peoples By the number of the sons of Israel.

⁹כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

⁹For Jehovah`s portion [is] His people, Jacob [is] the line of His inheritance.

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹⁰He findeth him in a land — a desert, And in a void — a howling wilderness, He turneth him round — He causeth him to understand — He keepeth him as the apple of His eye.

¹¹כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹¹As an eagle waketh up its nest, Over its young ones fluttereth, Spreadeth its wings — taketh them, Beareth them on its pinions; —

¹²יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹²Jehovah alone doth lead him, And there is no strange god with him.

¹³ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹³He maketh him ride on high places of earth, And he eateth increase of the fields, And He maketh him suck honey from a rock, And oil out of the flint of a rock;

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁴Butter of the herd, and milk of the flock, With fat of lambs, and rams, sons of Bashan, And he-goats, with fat of kidneys of wheat; And of the blood of the grape thou dost drink wine!

¹⁵וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁵And Jeshurun waxeth fat, and doth kick: Thou hast been fat — thou hast been thick, Thou hast been covered. And he leaveth God who made him, And dishonoureth the Rock of his salvation.

¹⁶יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁶They make Him zealous with strangers, With abominations they make Him angry.

¹⁷יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁷They sacrifice to demons — no god! Gods they have not known — New ones — from the vicinity they came; Not feared them have your fathers!

¹⁸צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁸The Rock that begat thee thou forgettest, And neglectest God who formeth thee.

¹⁹וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

¹⁹And Jehovah seeth and despiseth — For the provocation of His sons and His daughters.

²⁰ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²⁰And He saith: I hide My face from them, I see what [is] their latter end; For a froward generation [are] they, Sons in whom is no stedfastness.

²¹הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²¹They have made Me zealous by `no-god,` They made Me angry by their vanities; And I make them zealous by `no-people,` By a foolish nation I make them angry.

²²כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²²For a fire hath been kindled in Mine anger, And it burneth unto Sheol — the lowest, And consumeth earth and its increase, And setteth on fire foundations of mountains.

²³אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²³I gather upon them evils, Mine arrows I consume upon them.

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁴Exhausted by famine, And consumed by heat, and bitter destruction. And the teeth of beasts I send upon them, With poison of fearful things of the dust.

²⁵מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁵Without bereave doth the sword, And at the inner-chambers — fear, Both youth and virgin, Suckling with man of grey hair.

²⁶אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁶I have said: I blow them away, I cause their remembrance to cease from man;

²⁷לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁷If not — the anger of an enemy I fear, Lest their adversaries know — Lest they say, Our hand is high, And Jehovah hath not wrought all this.

²⁸כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁸For a nation lost to counsels [are] they, And there is no understanding in them.

²⁹לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

²⁹If they were wise — They deal wisely [with] this; They attend to their latter end:

³⁰איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³⁰How doth one pursue a thousand, And two cause a myriad to flee! If not — that their rock hath sold them, And Jehovah hath shut them up?

³¹כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³¹For not as our Rock [is] their rock, (And our enemies [are] judges!)

³²כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³²For of the vine of Sodom their vine [is], And of the fields of Gomorrah; Their grapes [are] grapes of gall — They have bitter clusters;

³³חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³³The poison of dragons [is] their wine And the fierce venom of asps.

³⁴הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁴Is it not laid up with Me? Sealed among My treasures?

³⁵לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁵Mine [are] vengeance and recompense, At the due time — doth their foot slide; For near is a day of their calamity, And haste do things prepared for them.

³⁶כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁶For Jehovah doth judge His people, And for His servants doth repent Himself. For He seeth — the going away of power, And none is restrained and left.

³⁷ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁷And He hath said, Where [are] their gods — The rock in which they trusted;

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁸Which the fat of their sacrifices do eat, They drink the wine of their libation! Let them arise and help you, Let it be for you a hiding-place!

³⁹ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

³⁹See ye, now, that I — I [am] He, And there is no god with Me: I put to death, and I keep alive; I have smitten, and I heal; And there is not from My hand a deliverer,

⁴⁰כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴⁰For I lift up unto the heavens My hand, And have said, I live — to the age!

⁴¹אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴¹If I have sharpened the brightness of My sword, And My hand doth lay hold on judgment, I turn back vengeance to Mine adversaries, And to those hating Me — I repay!

⁴²אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴²I make drunk Mine arrows with blood, And My sword devoureth flesh, From the blood of the pierced and captive, From the head of the freemen of the enemy.

⁴³הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴³Sing ye nations — [with] his people, For the blood of His servants He avengeth, And vengeance He turneth back on His adversaries, And hath pardoned His land — His people.`

⁴⁴ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁴And Moses cometh and speaketh all the words of this song in the ears of the people, he and Hoshea son of Nun;

⁴⁵ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁵and Moses finisheth to speak all these words unto all Israel,

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁶and saith unto them, `Set your heart to all the words which I am testifying against you to-day, that ye command your sons to observe to do all the words of this law,

⁴⁷כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁷for it [is] not a vain thing for you, for it [is] your life, and by this thing ye prolong days on the ground whither ye are passing over the Jordan to possess it.`

⁴⁸וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁸And Jehovah speaketh unto Moses, in this self-same day, saying,

⁴⁹עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁴⁹`Go up unto this mount Abarim, mount Nebo, which [is] in the land of Moab, which [is] on the front of Jericho, and see the land of Canaan which I am giving to the sons of Israel for a possession;

⁵⁰ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵⁰and die in the mount whither thou art going up, and be gathered unto thy people, as Aaron thy brother hath died in the mount Hor, and is gathered unto his people:

⁵¹על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵¹`Because ye trespassed against me in the midst of the sons of Israel at the waters of Meribath-Kadesh, the wilderness of Zin — because ye sanctified Me not in the midst of the sons of Israel;

⁵²כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃

⁵²but over-against thou seest the land, and thither thou dost not go in, unto the land which I am giving to the sons of Israel.`