¹וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃

¹`And God speaketh all these words, saying,

²אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃

²I [am] Jehovah thy God, who hath brought thee out of the land of Egypt, out of a house of servants.

³לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃

³`Thou hast no other Gods before Me.

⁴לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃

⁴`Thou dost not make to thyself a graven image, or any likeness which [is] in the heavens above, or which [is] in the earth beneath, or which [is] in the waters under the earth.

⁵לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃

⁵Thou dost not bow thyself to them, nor serve them: for I, Jehovah thy God, [am] a zealous God, charging iniquity of fathers on sons, on the third [generation], and on the fourth, of those hating Me,

⁶ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃

⁶and doing kindness to thousands, of those loving Me and keeping My commands.

⁷לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃

⁷`Thou dost not take up the name of Jehovah thy God for a vain thing, for Jehovah acquitteth not him who taketh up His name for a vain thing.

⁸זכור את יום השבת לקדשו׃

⁸`Remember the Sabbath-day to sanctify it;

⁹ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃

⁹six days thou dost labour, and hast done all thy work,

¹⁰ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃

¹⁰and the seventh day [is] a Sabbath to Jehovah thy God; thou dost not do any work, thou, and thy son, and thy daughter, thy man-servant, and thy handmaid, and thy cattle, and thy sojourner who is within thy gates, —

¹¹כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃

¹¹for six days hath Jehovah made the heavens and the earth, the sea, and all that [is] in them, and resteth in the seventh day; therefore hath Jehovah blessed the Sabbath-day, and doth sanctify it.

¹²כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

¹²`Honour thy father and thy mother, so that thy days are prolonged on the ground which Jehovah thy God is giving to thee.

¹³לא תרצח׃

¹³`Thou dost not murder.

¹⁴לא תנאף׃

¹⁴`Thou dost not commit adultery.

¹⁵לא תגנב׃

¹⁵`Thou dost not steal.

¹⁶לא תענה ברעך עד שקר׃

¹⁶`Thou dost not answer against thy neighbour a false testimony.

¹⁷לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃

¹⁷`Thou dost not desire the house of thy neighbour, thou dost not desire the wife of thy neighbour, or his man-servant, or his handmaid, or his ox, or his ass, or anything which [is] thy neighbour`s.`

¹⁸וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃

¹⁸And all the people are seeing the voices, and the flames, and the sound of the trumpet, and the mount smoking; and the people see, and move, and stand afar off,

¹⁹ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃

¹⁹and say unto Moses, `Speak thou with us, and we hear, and let not God speak with us, lest we die.`

²⁰ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃

²⁰And Moses saith unto the people, `Fear not, for to try you hath God come, and in order that His fear may be before your faces — that ye sin not.`

²¹ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃

²¹And the people stand afar off, and Moses hath drawn nigh unto the thick darkness where God [is].

²²ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃

²²And Jehovah saith unto Moses, `Thus dost thou say unto the sons of Israel: Ye — ye have seen that from the heavens I have spoken with you;

²³לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃

²³ye do not make with Me gods of silver, even gods of gold ye do not make to yourselves.

²⁴מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃

²⁴`An altar of earth thou dost make for Me, and thou hast sacrificed on it thy burnt-offerings and thy peace-offerings, thy flock and thy herd; in every place where I cause My name to be remembered I come in unto thee, and have blessed thee.

²⁵ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃

²⁵`And if an altar of stones thou dost make to Me, thou dost not build them of hewn work; when thy tool thou hast waved over it, then thou dost pollute it;

²⁶ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃

²⁶neither dost thou go up by steps on Mine altar, that thy nakedness be not revealed upon it.