¹ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃

¹And Jehovah saith unto Moses, `Go in unto Pharaoh: and thou hast said unto him, Thus said Jehovah, Send My people away, and they serve Me;

²ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃

²and if thou art refusing to send away, lo, I am smiting all thy border with frogs;

³ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃

³and the River hath teemed [with] frogs, and they have gone up and gone into thy house, and into the inner-chamber of thy bed, and on thy couch, and into the house of thy servants, and among thy people, and into thine ovens, and into thy kneading-troughs;

⁴ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃

⁴yea, on thee, and on thy people, and on all thy servants do the frogs go up.`

⁵ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃

⁵And Jehovah saith unto Moses, `Say unto Aaron, Stretch out thy hand, with thy rod, against the streams, against the rivers, and against the ponds, and cause the frogs to come up against the land of Egypt.`

⁶ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃

⁶And Aaron stretcheth out his hand against the waters of Egypt, and the frog cometh up, and covereth the land of Egypt;

⁷ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃

⁷and the scribes do so with their flashings, and cause the frogs to come up against the land of Egypt.

⁸ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃

⁸And Pharaoh calleth for Moses and for Aaron, and saith, `Make supplication unto Jehovah, that he turn aside the frogs from me, and from my people, and I send the people away, and they sacrifice to Jehovah.`

⁹ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃

⁹And Moses saith to Pharaoh, `Beautify thyself over me; when do I make supplication for thee, and for thy servants, and for thy people, to cut off the frogs from thee and from thy houses — only in the River they do remain?`

¹⁰ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃

¹⁰and he saith, `To-morrow.` And he saith, According to thy word [it is], so that thou knowest that there is none like Jehovah our God,

¹¹וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃

¹¹and the frogs have turned aside from thee, and from thy houses, and from thy servants, and from thy people; only in the River they do remain.`

¹²ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃

¹²And Moses — Aaron also — goeth out from Pharaoh, and Moses crieth unto Jehovah, concerning the matter of the frogs which He hath set on Pharaoh;

¹³ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃

¹³and Jehovah doth according to the word of Moses, and the frogs die out of the houses, out of the courts, and out of the fields,

¹⁴ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃

¹⁴and they heap them up together, and the land stinketh.

¹⁵וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

¹⁵And Pharaoh seeth that there hath been a respite, and he hath hardened his heart, and hath not hearkened unto them, as Jehovah hath spoken.

¹⁶ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃

¹⁶And Jehovah saith unto Moses, `Say unto Aaron, Stretch out thy rod, and smite the dust of the land, and it hath become gnats in all the land of Egypt.`

¹⁷ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃

¹⁷And they do so, and Aaron stretcheth out his hand with his rod, and smiteth the dust of the land, and the gnats are on man and on beast; all the dust of the land hath been gnats in all the land of Egypt.

¹⁸ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃

¹⁸And the scribes do so with their flashings, to bring out the gnats, and they have not been able, and the gnats are on man and on beast;

¹⁹ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

¹⁹and the scribes say unto Pharaoh, `It [is] the finger of God;` and the heart of Pharaoh is strong, and he hath not hearkened unto them, as Jehovah hath spoken.

²⁰ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃

²⁰And Jehovah saith unto Moses, `Rise early in the morning, and station thyself before Pharaoh, lo, he is going out to the waters, and thou hast said unto him, Thus said Jehovah, Send My people away, and they serve Me;

²¹כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃

²¹for, if thou art not sending My people away, lo, I am sending against thee, and against thy servants, and against thy people, and against thy houses, the beetle, and the houses of the Egyptians have been full of the beetle, and also the ground on which they are.

²²והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃

²²`And I have separated in that day the land of Goshen, in which My people are staying, that the beetle is not there, so that thou knowest that I [am] Jehovah in the midst of the land,

²³ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃

²³and I have put a division between My people and thy people: to-morrow is this sign.`

²⁴ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃

²⁴And Jehovah doth so, and the grievous beetle entereth the house of Pharaoh, and the house of his servants, and in all the land of Egypt the land is corrupted from the presence of the beetle.

²⁵ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃

²⁵And Pharaoh calleth unto Moses and to Aaron, and saith, `Go, sacrifice to your God in the land;`

²⁶ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃

²⁶and Moses saith, `Not right to do so, for the abomination of the Egyptians we do sacrifice to Jehovah our God; lo, we sacrifice the abomination of the Egyptians before their eyes — and they do not stone us!

²⁷דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃

²⁷A journey of three days we go into the wilderness, and have sacrificed to Jehovah our God, as He saith unto us.`

²⁸ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃

²⁸And Pharaoh saith, `I send you away, and ye have sacrificed to Jehovah your God in the wilderness, only go not very far off; make ye supplication for me;`

²⁹ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃

²⁹and Moses saith, `Lo, I am going out from thee, and have made supplication unto Jehovah, and the beetle hath turned aside from Pharaoh, from his servants, and from his people — to-morrow, only let not Pharaoh add to deceive — in not sending the people away to sacrifice to Jehovah.`

³⁰ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃

³⁰And Moses goeth out from Pharaoh, and maketh supplication unto Jehovah,

³¹ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃

³¹and Jehovah doth according to the word of Moses, and turneth aside the beetle from Pharaoh, from his servants, and from his people — there hath not been left one;

³²ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃

³²and Pharaoh hardeneth his heart also at this time, and hath not sent the people away.