1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1And there is a word of Jehovah unto me, saying:
2בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃
2`Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,
3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃
3and thou hast said to it: Thus said the Lord Jehovah: Lo, I [am] against thee, O mount Seir, And have stretched out My hand against thee, And made thee a desolation and an astonishment.
4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃
4Thy cities a waste I make, and thou art a desolation, And thou hast known that I [am] Jehovah.
5יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃
5Because of thy having an enmity age-during, And thou dost saw the sons of Israel, By the hands of the sword, In the time of their calamity, In the time of the iniquity of the end:
6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
6Therefore, I live — an affirmation of the Lord Jehovah, Surely for blood I do appoint thee, And blood doth pursue thee, If blood thou hast not hated, Blood also doth pursue thee.
7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃
7And I have given mount Seir for a desolation and an astonishment, And have cut off from it him who is passing over and him who is returning,
8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃
8And filled his mountains with his wounded, Thy hills, and thy valleys, and all thy streams, The pierced of the sword fall into them.
9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃
9Desolations age-during I make thee, And thy cities do not return, And ye have known that I [am] Jehovah.
10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃
10Because of thy saying: The two nations and the two lands are mine, and we have possessed it, And Jehovah hath been there;
11לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃
11Therefore, I live — an affirmation of the Lord Jehovah, And I have done according to thine anger, And according to thine envy, With which thou hast wrought, Because of thy hatred against them, And I have been known among them when I judge thee.
12וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃
12And thou hast known that I — Jehovah, I have heard all thy despisings that thou hast spoken Against mountains of Israel, saying: A desolation, to us they were given for food.
13ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃
13And ye magnify yourselves against Me with your mouth, And have made abundant against Me your words, I — I have heard.
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
14Thus said the Lord Jehovah: According to the rejoicing of the whole land, A desolation I make of thee.
15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
15According to thy joy at the inheritance of the house of Israel because of desolation, So I do to thee — a desolation thou art, O mount Seir, and all Edom — all of it, And they have known that I [am] Jehovah!