¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹And there is a word of Jehovah unto me, saying, `And thou, son of man, Thus said the Lord Jehovah to the ground of Israel:

²ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃

²An end, come hath the end on the four corners of the land.

³עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃

³Now [is] the end unto thee, And I have sent Mine anger upon thee, And judged thee according to thy ways, And set against thee all thine abominations.

⁴ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

⁴And no pity on thee hath Mine eye, nor do I spare, For thy ways against thee I do set, And thine abominations are in thy midst, And ye have known that I [am] Jehovah.

⁵כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃

⁵Thus said the Lord Jehovah: Evil, a single evil, lo, it hath come.

⁶קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃

⁶An end hath come, come hath the end, It hath waked for thee, lo, it hath come.

⁷באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃

⁷Come hath the morning unto thee, O inhabitant of the land! Come hath the time, near [is] a day of trouble, And not the shouting of mountains.

⁸עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

⁸Now, shortly I pour out My fury on thee, And have completed Mine anger against thee, And judged thee according to thy ways, And set against thee all thine abominations.

⁹ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃

⁹And not pity doth Mine eye, nor do I spare, According to thy ways unto thee I give, And thine abominations are in thy midst, And ye have known that I [am] Jehovah the smiter.

¹⁰הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃

¹⁰Lo, the day, lo, it hath come, Gone forth hath the morning, Blossomed hath the rod, flourished the pride.

¹¹החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃

¹¹The violence hath risen to a rod of wickedness, There is none of them, nor of their multitude, Nor of their noise, nor is there wailing for them.

¹²בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃

¹²Come hath the time, arrived hath the day, The buyer doth not rejoice, And the seller doth not become a mourner, For wrath [is] unto all its multitude.

¹³כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃

¹³For the seller to the sold thing turneth not, And yet among the living [is] their life, For the vision [is] unto all its multitude, It doth not turn back, And none by his iniquity doth strengthen his life.

¹⁴תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃

¹⁴They have blown with a trumpet to prepare the whole, And none is going to battle, For My wrath [is] unto all its multitude.

¹⁵החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃

¹⁵The sword [is] without, And the pestilence and the famine within, He who is in a field by sword dieth, And he who is in a city, Famine and pestilence devour him.

¹⁶ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

¹⁶And escaped away have their fugitives, And they have been on the mountains As doves of the valleys, All of them make a noising — each for his iniquity.

¹⁷כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃

¹⁷All the hands are feeble, and all knees go — waters.

¹⁸וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

¹⁸And they have girded on sackcloth, And covered them hath trembling, And unto all faces [is] shame, And on all their heads — baldness.

¹⁹כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃

¹⁹Their silver into out-places they cast, And their gold impurity becometh. Their silver and their gold is not able to deliver them, In a day of the wrath of Jehovah, Their soul they do not satisfy, And their bowels they do not fill, For the stumbling-block of their iniquity it hath been.

²⁰וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃

²⁰As to the beauty of his ornament, For excellency He set it, And the images of their abominations, Their detestable things — they made in it, Therefore I have given it to them for impurity,

²¹ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃

²¹And I have given it into the hand of the strangers for a prey, And to the wicked of the land for a spoil, And they have polluted it.

²²והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃

²²And I have turned My face from them, And they have polluted My hidden place, Yea, come into it have destroyers, and polluted it.

²³עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃

²³Make the chain; for the land Hath been full of bloody judgments, And the city hath been full of violence.

²⁴והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃

²⁴And I have brought in the wicked of the nations, And they have possessed their houses, And I have caused to cease the excellency of the strong, And polluted have been those sanctifying them.

²⁵קפדה בא ובקשו שלום ואין׃

²⁵Destruction hath come, And they have sought peace, and there is none.

²⁶הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃

²⁶Mischief on mischief cometh, and report is on report, And they have sought a vision from a prophet, And law doth perish from the priest, And counsel from the elders,

²⁷המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

²⁷The king doth become a mourner, And a prince putteth on desolation, And the hands of the people of the land are troubled, From their own way I deal with them, And with their own judgments I judge them, And they have known that I [am] Jehovah!`